סיפר לי ידיד נפשי הרב החסיד רבי אברהם חיים מלאכי שליט"א ראש מערכת 'דברי אלקים חיים' דחסידי ראחמיסטריווקא, סיפור מופלא ששמע כמה פעמים מבעל המעשה. וכך סיפר:
היה זה בחודש אב תשע"ט. אברך נכנס אל כ"ק מרן הרבי מרחמיסטריווקא שליט"א בירושלים וסיפר שהוא עושה ברית לנכד. תוך כדי שיחה שאל הרבי את האברך – שהוא אמריקאי במקור – איך נהוג באמריקה בענין עריכת סעודת ברית. סיפר הלה שבארה"ב נוהגים לתת כמה צלחות גבינה וכמה סנדוויצ'ים, והציבור לוקח לעצמו קצת מהכיבוד הביתה, וזאת מפני שכולם ממהרים לעבודה, וגם אינם רוצים לאכול בשר בבוקר.
כששמע זאת האדמו"ר, התקשה להאמין וביקש לקרוא לאברך נוסף שהגיע מארה"ב לבקר בארה"ק, ושאלו האם אכן כך נהוג שם, שנותנים בברית סעודה חלבית והציבור לוקח והולך. אישר האברך השני שאכן כך נהוג, וכך גם הוא עשה בסעודות הברית של בניו.
נענה האדמו"ר ואמר: "כשנותנים סעודה דשנה ומשביעה, הרי המשתתפים מברכים את בעל השמחה בלב שלם, והילד מתברך בכל מילי דמיטב, אולם אם אין נותנים סעודה כזאת, הרי מפסידים את הברכות"…
אמר הרבי לאותו אברך, שיחזור ויעשה סעודות ברית לבניו, ויראה שיהיה שם מנין לפחות בסעודה, ויגיש בסעודה דגים טעימים, בשר בהמה עשיר, ויין משובח, וישירו זמירות של ברית מילה, והציבור יברך את האב ואת הילד בלב שמח. כך יעשה כמה פעמים, עבור כל הבנים שלו, ובכל פעם יודיע למשתתפים עבור איזה בן הוא עושה כעת את הסעודה, 'פלוני בן פלוני', ועי"ז יתברכו בניו בכל הברכות, ולפני ברכת המזון יאמרו 'נודה לשמך בתוך אמוני', ובסוף ברכת המזון יאמרו 'הרחמן' לברית מילה.
ועוד הוסיף הרבי ואמר, שהגשת דגים בסעודה היא סגולה שהילד ילמד גמרא; הגשת בשר בקר היא סגולה שילמד תוספות; והגשת יין היא סגולה שיידע ללמוד מהרש"א!
ואכן כך עשה אותו אברך, הוא הזמין שש סעודות במשך כמה ימים, סעודה בבוקר וסעודה אחה"צ [מפני שכבר מיהר לחזור לחו"ל], הסעודות היו עשירות, והוגשו שם דגים, בשר בקר ויין, המשתתפים שרו זמירות, ואמרו 'נודה לשמך' ו'הרחמן', וכולם בירכו את האב ואת בניו בשמם המלא, ואף אני בעצמי השתתפתי בחלק מהסעודות. גם הרבי בעצמו היה מעורב בכל סעודה, והתעניין בדיוק היכן הוא הזמין את האוכל וכו'.
לפני כחודשיים הגיע אותו אברך שוב לירושלים, ומיד כשנכנס לרבי, שאל אותו הרבי: "ומה היה בסעודת הברית שלך עצמך?" הוא כמובן לא ידע לענות, אך לאחר בירור הוא נכנס שוב לרבי ואמר שגם סעודת הברית שלו היתה חלבית. אמר לו הרבי שיערוך שוב סעודה בשרית נוספת עבור עצמו, ואכן שוב נערכה סעודה עשירה ורחבה במעמד עשרה אנשים שבירכוהו בכל הברכות.
לאחר מעשה מצאתי סיפור כעין זה על כ"ק מרן המהרי"ד מבעלזא זצוק"ל. וכך היה מעשה כפי שסיפר כ"ק מרן אדמו"ר מנאראל זצוק"ל: בימי מלחמת העולם הראשונה גלה הרבי הקדוש מהרי"ד מבעלזא להונגריה. בתום המלחמה, כשחזר הרבי לגליציה, התעכב למשך שנתיים בעיר הולושיץ, עד שתיקנו את ביתו שנהרס במלחמה. אנשים רבים שיחרו לפתחו וביקשו את ברכתו, ומכל האיזור באו להולושיץ להזכיר את עצמם לישועה ולברכה.
בין הבאים היה יהודי מרוסיה שנכנס לרבי וביקש ברכה עבור בנו שיהיה לו חשק ללמוד תורה. שאל אותו הרבי אם הוא עשה סעודת ברית לילד. לאחר מחשבה נזכר האיש שמכיון שהתקשה באותה תקופה מבחינה כלכלית, הוא לא ערך סעודה לבנו כלל, אלא חילק מעט יי"ש בבית המדרש לשתיית לחיים לאחר הברית.
נענה הרבי מבעלזא ואמר לו: "כשעורכים סעודת ברית ושרים שירות ותשבחות באזני הרך הנימול, הרי זו סגולה שיהיה לו בעתיד חשק ללימוד התורה הקדושה. ולכן, כשתגיע הביתה, תאסוף מנין אנשים ותערוך להם סעודה במקום סעודת הברית, וישירו בסעדה שירות ותשבחות, וכך יזכה בנך להתקרב לתורה הקדושה".
ועוד אמר הרבי הקדוש מהרי"ד מבעלזא זצוק"ל: סגולה שהילד יגדל לתלמיד חכם – לתת בשר בקר בסעודת הברית!
(הרה"ג רבי אברהם ישעיה קובלסקי שליט"א, 'מתיקות הדף היומי')