חברי קנה סחורה כלשהי, ואני יודע שהמוכר רימה אותו. האם מותר לי לספר לו על כך? ה'חפץ חיים', בהלכה הנלמדת היום (כלל ט' מהלכות רכילות סעיף יא) דן במקרה כזה, וכותב שהדבר תלוי: אם לפי דין תורה אין הקונה יכול לעשות עכשיו מאומה בענין [ומונה שם כמה אופנים בכך] – בוודאי שאסור לומר לו כלום. וגם אם הקונה שואל אותו, אסור; ואדרבה, עליו לשבח את המקח בעיניו. אך אם על פי דין תורה, כשיתבע הקונה את המוכר יהיה הצדק עמו והוא יוכל לחזור בו מהמקח או לקבל את סכום ההונאה, עליו לומר לחברו את האמת.
אמנם גם באופן זה עליו להקפיד על התנאים דלהלן: א. שלא יגדיל בדבריו את העולה או החיסרון יותר ממה שהם באמת. ב. שעיקר כוונתו תהיה אכן לתועלת, ולא משנאת המוכר. ג. שישער שבאמת תהיה תועלת מסיפורו, ולמשל, אם יודע שהקונה לא יעשה מאומה, ולא יתבע את המוכר, כיון שהוא איננו איש דברים וכו', אסור לו לומר מאומה, ואדרבה, עליו לשבח את המקח בעיניו. ד. אם הוא יכול לתקן את העוולה בעקיפין, על ידי שיוכיח את המוכר, יעשה כן ולא יספר לקונה. ה. עליו לוודא שהקונה לא יספר למוכר מי גילה לו את דבר הרמאות, וזאת כדי שלא להכשילו באיסור רכילות.
האם כדי למנוע ממנו לקנות שם בפעם הבאה כשיש חשש שהמוכר ינהג כך שוב מותר