פקחתי את עיני, הכל סביב היה חשוך. אך אט אט החלו העיניים להתרגל לחושך, והתחלתי להבחין בעצמים שונים סביבי.
פתאום הבנתי שיש בעיניים שלי משהו כל כך מדהים, היודע לראות כמעט בכל מצב! החלטתי שעלי להבין יותר על הפלא הגדול של ראיית העיניים, כדי שלא אקבל את הראיה שלי כדבר מובן מאליו.
יצאתי, חקרתי והחכמתי!
*
אחד החוקרים והמדענים הגדולים בהיסטוריה, יהודי שהיה רחוק משמירת התורה והמצוות, אמר על יכולת הראיה: "כשאני חושב על העין האנושית, עוברת בי צמרמורת…" למרות שלא האמין וכפר בכל הקדוש והיקר לנו, כשהוא חשב על העין, אותו איבר לא גדול שדרכו האדם יכול לראות את העולם ואת הבריאה – עברה בו צמרמורת! הוא לא הצליח להבין או להסביר כיצד ייתכן שמערכת מורכבת שכזאת נוצרה מאליה. בעצם, העין הצליחה לקעקע את יסודות הכפירה שלו, והוא נותר ללא הסבר מספק.
לנו, כיהודים מאמינים בני מאמינים, אין צורך בהסבר. מספיק רק להביט במערכת שמקיפה את העיניים, כדי להבין עד כמה כל פרט ופרט נוצר במחשבה תחילה על ידי הבורא יתברך: העפעפיים המגינות על העיניים ונסגרות באינסטינקט כשעצם זר מתקרב, ומעניקות לעיניים את הלחות שהן זקוקות לה מדי כמה שניות; הריסים המסוככים על העיניים ויוצרים מעין גדר השומרת שלא ייכנסו פנימה עצמים זרים. וכן הלאה.
על אחת כמה וכמה, כשמתבוננים במבנה העין עצמה ובמערכת הראייה כולה. צמרמורת של התרגשות עוברת בנו, ולא מחוסר ידיעה והבנה חלילה, אלא דווקא בגלל שאנו מביטים ורואים מי ברא אלה ולא נותר לנו אלא לומר: "מה רבו מעשיך ה'!"
*
העין בפרט ומערכת הראייה בכלל, הן מהמורכבות ביותר ומכילות חלקים רבים ושונים. אם ננסה לתמצת את הדרך בה אנו רואים, ניתן לומר כי בגלגל העין ממוקמת הרשתית, המעבדת את המראות שאנו קולטים והופכת אותם לאותות חשמליים, והם מועברים אל המוח שמתרגם אותם לראייה.
נשמע פשוט? ממש לא. הדרך המסועפת שאנו עושים מהרגע שבו פקחנו את עינינו והבטנו בדבר מה, ועד לרגע שבו ראינו אותו בפועל – כלומר, קלטנו אותו במוחנו – היא ארוכה וכמעט אינסופית. אילו היה עלינו לחשוב ולעשות בעצמנו את הדרך הזאת, ולנקוט בכל הפעולות המתבצעות בעין ובמוח כדי לראות – אפשר לומר שכדי לראות חפץ אחד פשוט, היינו נדרשים לכמה שעות טובות… למרבה החסד שעשה עמנו הבורא, הפעולות הללו הן אוטומטיות.
הבה נפרט רק מעט מהמסלול הארוך אל היעד הנכסף:
- העין שלנו קולטת את האור המגיע אליה דרך הקרנית, ומשם אל האישון, וממנו אל עדשת העין. שלושה חלקים אלה ממוקמים בקדמת גלגל העין, והם רק תחילת הדרך.
- הרשתית ממירה את המידע שהתקבל לאותות חשמליים, כאלה שיכולים לעבור אל המוח. היא עושה זאת באמצעות תאי עצב שיוצאים ממנה, והמסלול העצבי הזה מסתעף רבות. סיבי העצב עוברים דרך מקום שנקרא 'תלמוס', וליתר דיוק באזור שמכונה גרעין הברך הצדי. כאן צריך לציין את השילוב שנוצר במוח משתי העיניים, ומשני שדות הראייה, הימני והשמאלי. המסלול ממשיך אל אזור שנקרא מענית הפריש, ומשם נוסע אחורנית לאזורים בקליפת המוח הראייתית.
- מפה ואילך המערכת "מסתבכת" עוד יותר… כי ישנם כמה מסלולים עצביים נוספים הקשורים למוח עצמו. המונחים ושמות העצבים הקשורים לראיה הינם בלתי נגמרים!
*
הגענו אפוא למסקנה, שהעין והראייה הן מנפלאות הבורא יתברך עמנו. הוא נתן לנו אותן כדי שנשתמש בהן באופן הנכון, וכמו שאנו מתפללים ומבקשים: "והאר עינינו בתורתך". עם העיניים אפשר לעשות כל כך הרבה דברים טובים, ומצד שני אפשר גם לפגום בראייה על ידי מראות אסורים.
ישנם טיפולי השתלות שונים הקשורים בעין, שעלותם מאות אלפי דולרים ויותר. ואנחנו מקבלים את כל המיליונים האלה בכל בוקר מחדש, ברגע שאנחנו פוקחים את עינינו.
כשאנו יודעים ומכירים בערך הכלים היקרים האלה שקיבלנו במתנה מהקדוש ברוך הוא, איך נוכל שלא לעבוד אותו איתם, לעשות רצונו בלבב שלם?!