השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר בשבת לשפשף בוץ מהנעל?
איזה בגד מותר לשפשף ביד כדי לרכך אותו? איך היה הגיהוץ נעשה בזמנם, ומה הדין בזה בשבת? • שיעור מעניין בהלכה סימן ש"ב סעיפים ד' – ו' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' במשנ"ב 'דרשו'
סעיף ד' עוסק ב'מכבש' שהיה משמש בזמנם לגיהוץ בגדים, דהיינו, היו שני לוחות נתונים זה ע"ג זה, וביניהם היו מניחים בגד, ומהדקים את שני הלוחות אחד לשני וכך היה הבגד מתגהץ, ומבואר שיש חילוק בין מכבש של בעה"ב לבין מכבש של אומן לעניין להתיר את המכבש כדי להוציא מתוכו את הבגדים, מכבש של בעה"ב מותר לצורך השבת, ושל אומן שמהודק בחוזקה, אסור כיוון שזה דומה לסותר.
מביא המשנה ברורה נידון, כאשר התחיל להתיר את מכבש האומן מבעו"י, האם מותר להמשיך להתיר אותו בשבת, ומביא שיש מתירים ויש אוסרים, ואם היה מותר כולו מבעו"י, מותר לשלוף ממנו את הבגדים.
חלוק לאחר כביסה הוא מתקשה, ומשפשפים אותו בידיים כדי לרככו, מותר לעשות בשבת, כיוון שמתכוון רק לרככו, אבל סודר אסור, כיוון שהוא היה מלבוש עליון וכאשר ישפשף אותו לאחר כביסה הוא מצחצח אותו ומלבנו ויש בזה איסור מלבן, משא"כ חלוק שהוא בגד תחתון ולא ניכר כלפי חוץ, אז אין לו עניין לצחצח אותו אלא רק לשפשף אותו, ובאמת אם יש לו עניין לצחצח אותו, אה"נ שאסור, וכובעים של פשתן או שאר כלי פשתן דינם כסודר ואסור.
טיט שע"ג מנעלו או רגלו, יש מי שאומר שאסור לשפשף אותו ע"ג קרקע כי יש חשש של השוואת גומות בקרקע וחייב משום בונה, וישפשף רק ע"ג הכותל שבזה אין חשש לכך, ויש מי שאוסר גם בכותל ומשום חשש שמוסיף על הבניין, ויש שמתירים גם בגומא וגם בכותל, בגומא לא חוששים שבדיוק יקנח את הטיט שליו במקום שיש גומא בקרקע, ובכותל זה לא נחשב כמוסיף על הבניין כי זה 'בניין חקלאה' דהיינו בניין גרוע (דן המשנה ברורה שעצם שפשוף המנעל יש בו בעיה של 'ממחק' אם זה עשוי במקום חד, דהיינו על חודו של ברזל וכיו"ב) ולהלכה מביא המשנה ברורה להתיר בכותל, ולאסור בקרקע, ומסיים הרמ"א, שמותר להסירו במעט חרס הראוי לטלטל ובזה אין בעיה כלל.