יום ראשון ט' חשון תשעח
האם יש איסור 'תחומין' במקום שגובהו למעלה ממֶטֶר?
חכמינו ז"ל אסרו על האדם להתרחק בשבת יותר מאלפיִם אמה (960-1,152 מטר, לשיטות השונות) מהמקום בו שהה ב'בין השמשות' שבכניסת השבת, ואיסור זה נקרא 'תחומין'. ויש אומרים שהתרחקות של שנים עשר 'מיל' (11.52-13.83 ק"מ), אסורה מדאורייתא, ודורשים זאת מהנאמר על מחנה ישראל, שאורכו היה שנים עשר מיל: "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". ומקום הגבוה יותר מעשרה טפחים (80-96 ס"מ, לשיטות השונות) מהקרקע, אשר רוחבו פחות מארבעה טפחים – יתכן שאין בו איסור תחומין, משום שאינו ראוי להליכה; ובאיסור תחומין דרבנן (ראה לעיל) ניתן להקל. [שו"ע רסו, ב, ומשנ"ב י; ביאורים ומוספים דרשו, 13]
איסור 'מְחַמֵּר' – עשיית מלאכה בשותפות של אדם ובהמה
חכמינו ז"ל דרשו מהכתוב: "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה... וּבְהֶמְתֶּךָ", שאסור לאדם לעשות מלאכה בשותפות עם בהמה, כלומר, אסור להנהיגהּ בשבת באופן שיש בו עשיית מלאכה; וכגון שהיא עומדת ברשות הרבים, ואוכף, או משא אחֵר, מונח על גבהּ, והוא מדרבֵּן אותה ללכת – בגערה, בדחיפה, במשיכה, וכיוצא בהן – תוך שהיא מטלטלת את האוכף ואת המשא, ויש בכך פעולה של מלאכת 'הוצאה' הנעשית על ידי האדם והבהמה יחד. ואיסור זה מכוּנה 'מְחַמֵּר', ואמוּר אף בבהמה של גוי או של הפקר. ויש שכתב שאין האיסור אלא כשהבהמה הולכת מחמת אימת האדם, אבל כשהוא קורא לה בנחת והיא באה אליו מרצונה, אין בכך איסור. [שו"ע רסו, ב, ומשנ"ב א, ז ו־ח; ביאורים ומוספים דרשו, 15]
אילו איסורים כרוכים ברכיבה על סוס בשבת?
כפי שלמדנו, אדם מצוּוה שבעלי החיים שבבעלותו ישבתו בשבת מכל ל"ט המלאכות האסורות, ומצוה זו מכוּנה 'שביתת בהמתו'. אולם, אין אדם צריך למנוע מבהמתו לצאת אל מחוץ ל'תחומהּ' (ראה לעיל), משום שאיסור תחומין אינו נחשב ל'מלאכה'. כמו כן, ברכיבה על בהמה ברשות הרבים, אין איסור משום שביתת בהמתו, כיון ש'חַי נושא את עצמו', ואין זה נחשב לטלטול ברשות הרבים; ואף שלְאדם אסור מדרבנן לטלטל אדם אחר ברשות הרבים, בבהמה לא אסרו זאת; אולם, הרכיבה אסורה מצד עצמהּ, מדרבנן, אף ברשות היחיד, (ראה שו"ע שה, יח), ולפעמים היא כרוכה גם באיסור 'מְחַמֵּר' (ראה לעיל). [משנ"ב רסו, י; ביאורים ומוספים דרשו, 12 ו־14; וראה שו"ע שצז, ג]