שאלו לרבינו הגר"ח שליט"א על אחד שיודע ש״ס בבלי וירושלמי ודיבר לשון הרע על פלוני, והלא מפציר בו שימחל לו, אולם הנפגע אומר שקשה לו למחול לו, וזאת ע״פ מה שכתב החפץ חיים שהמדבר לשוה״ר כל זכויותיו עוברות לזה שספרו עליו וחובותיו עוברים למספר, וממילא קשה לו לותר על זכות כה גדולה של ידיעת בבלי וירושלמי…
ואמר רבינו שליט״א: "אם ימחל לו יקיים מצוה יותר גדולה".
והזכירו קמיה רבינו שליט״א את דברי מרן ראש הישיבה הגראי״ל שטיינמן זצ"ל, שלא יתכן שהמוחל יפסיד מכך, אלא נשארו הזכויות לזה שדיברו עליו וגם יהיה למספר. וכששמע זאת רבינו שליט״א אמר בזה״ל: "כבר הודה זקן".
כשסיפרו כל זאת למרן הגראי״ל זצ"ל, ביאר את דברי רבינו, שהטעם שזו מצוה יותר גדולה למחול, הוא מפני שזה חסד.
(דברי שיח)
*
מסופר על האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זצ"ל, שאחד מחסידיו שאלו: אם אחד מבקש לשאול ממנו גארטל לתפילה, האם להשאיל לו, והוא ישאר בתפילה ללא גארטל? (כידוע שהמנהג בבעלזא ללכת עם גארטל בתפילה היה מאוד קדוש, עד כדי כך שהלכו אתו למשך כל היום).
נענה האדמו"ר ואמר: "אם תלך עם גארטל תקיים מנהג, ומאידך אם תשאיל אותו – תקיים מצוות עשה דאורייתא".
*
מסופר על הגאון רבי דוד פיינשטיין זצ"ל, שתלמידיו הבחינו פעם באחת המסעדות בלייקווד שתלויה שם תמונה שלו עם אדם מבוגר. הם התחקו אחר העניין, והתברר שמדובר ביהודי שרבי דוד הכירו, שרעייתו נפטרה וילדיו נטשו אותו. ביום ההולדת הראשון אחרי שאשתו נפטרה, קם רבי דוד ונסע לביתו של אותו יהודי במרחק שעה וחצי נסיעה, דפק בדלת ואמר לו: "יש לך היום יום הולדת, בוא נלך יחד למסעדה…" ואכן יצאו למסעדה ושם צולמה התמונה. העיקר שיהודי לא ישאר לבד…
עוד מסופר עליו, שבמשך תקופה של 15 שנה נהג מדי בוקר לקנות בחנות פיצה מול הישיבה, ואז היה נשאר לשבת שם ולקבל קהל. הסיבה למנהג הזה היתה, שבזמן מסויים היתה החנות הזאת החנות הכשרה היחידה באזור, והיות ורוב היהודים עזבו את המקום, לבעל החנות כבר לא היתה פרנסה. הוא ניגש לר' דוד וביקש ברכה כי בכוונתו לעזוב למקום רחוק ששם תהיה לו עבודה.
מאחר ובאותו אזור התגוררו רק רפורמים, שאל אותו רבי דוד: ומה עם חינוך הילדים?. ענה לו האיש כי הוא ילמד אותם יהדות בערב. אמר לו רבי דוד: "חכה חודש".
למחרת רבי דוד נכנס לחנות הוא ומשמשו, קנה משהו והתיישב לקבל קהל. כך, במשך שעתיים כל יום במשך 15 שנה. למותר לציין שמאז כבר לא היו לאותו יהודי בעיות פרנסה…
(גיליון 'לבית התורני', הובא בגיליון 'דרישה וחקירה')