האם כיפה צריכה לכסות את רוב הראש ?

כ"ו באדר א' תשפ"ב - סימן ב'- סעיף ו'- סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מניין לנו שקטנים חייבים בכיסוי הראש?האם מועיל לכסות את הראש באמצעות היד ?ובאיזה אופן מותר לדבר בבית הכסא?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות 'הנהגת אדם בבוקר' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ב' סעיף ו' –  סימן ג' סעיף ב']  

חיוב הליכה בכיסוי הראש

כתב השולחן ערוך, אסור ללכת בקומה זקופה, משום שדוחק רגלי השכינה, ואסור ללכת ד' אמות בגילוי ראש, מפני כבוד השכינה, ומביא המשנה ברורה, שהגמרא בשבת קנו: מספרת, שהחוזים בכוכבים אמרו לאימו של רב נחמן בר יצחק, הבן שלך יהיה בסופו של דבר גנב, ואמרה לו אימו, תכסה את ראשך כדי שתהיה עליך יראת שמים, ומוכיח מזה המשנה ברורה, שגם ילדים קטנים חייבים בכיסוי ראש, וכן מי שמניח את היד על ראשו זה נחשב לכיסוי ראש, אבל כדי להזכיר את שם השם, אדם צריך להיות בכיסוי ראש, ומה שהוא מכסה את ראשו ביד זה לא מועיל כדי שיוכל להזכיר שם השם שהרי הכל גוף אחד, אלא רק יד של אדם אחר מועילה, ועל כל פנים מי שאין לו כיסוי ראש, ימשוך את השרוול שלו ויניח אותו על הראש.

כיסוי הגוף בבגדים ונעליים

יבדוק אדם את נקביו לפני שמתפלל, או לפני קריאת שמע, ויכסה כל גופו שלא יהיה בגילוי גוף, ולא ילך יחף, ולאו דווקא בתפילה, אלא אפילו סתם ככה לא ילך יחף, ומביא המשנה ברורה בשם הגמרא שלעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה מנעלים לרגליו, וביאר זאת משגיח ישיבת קול תורה ר' גדליה אייזמן על דרך המוסר, שכדי להיות גבוה אפילו משהו מהקרקע, שווה לאדם למכור כל מה שיש לו.

כיסוי הראש באמצעות היד

מובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שבשו"ת אגרות משה מוכיח מהדין הזה, שכיסוי ראש לא צריך לכסות את רוב הראש, אלא אפילו מקצת מהראש, והראיה, שהרי יד על הראש מועילה לכיסוי, והרי יד זה מקצת מהראש, ומובא כאן בהערה, שרבי חיים קנייבסקי דחה את הראיה של האגרות משה, וטען, שאין ראיה שמדובר שם שאדם מכסה את ראשו ביד אחת, אלא אולי מדובר שהוא מכסה את ראשו בשתי ידיים, או שמכסה את ראשו של אדם אחר שיש לו ראש קטן ויד גדולה, ומובא בשם החזון איש שהוא אחז, שכיסוי ראש צריך להיות על רוב המקום שיש בו שערות בראש, ולא מספיק מקצת מהראש, עוד מובא כאן בהערה בשם הביאור הלכה לקמן סימן צ"א שיש כאן לכאורה בעיה, שמהשולחן ערוך כאן נראה, שאסור לאדם ללכת בגילוי ראש אפילו ד' אמות, ואילו בשולחן ערוך שם מבואר, שאסור לאדם להיכנס לבית הכנסת בגילוי ראש, ואסור לו להזכיר שם שמים בגילוי ראש, משמע, שאם הוא לא נכנס לבית הכנסת ואינו מזכיר שם שמים, אין בעיה בגילוי הראש ? ונאמרו בזה שני תירוצים:

א. מובא בשם הביאור הלכה לקמן, שכאן זה רק מידת חסידות ולא מעיקר הדין, ומעיקר הדין, האיסור של גילוי ראש הוא רק כאשר אדם נכנס לבית הכנסת או כשמזכיר שם שמים, אבל מובא כאן במשנה ברורה בשם הט"ז, שבזמננו איסור גמור להיות בגילוי ראש.

ב. מובא בשם הפרי מגדים, שלפי מה שכתוב כאן זה רק ד' אמות בלבד, ולפי מה שכתוב שם, כלומר, אדם שמזכיר שם השם או נכנס לבית הכנסת, אסור לו אפילו אם זה לא ד' אמות בגילוי הראש, אבל כפי שכתוב במשנה ברורה בשם הט"ז שבזמננו איסור גמור להיות בגילוי ראש, לכאורה זה כולל גם אם זה לא ד' אמות, ואפילו יושב בביתו.

 

 

אמירת 'התכבדו מכובדים' בכניסה לבית הכסא

כשיכנס אדם לבית הכסא, יאמר למלאכים שמלווים אותו 'התכבדו מכובדים' ומביא המשנה ברורה שהיום לא נוהגים לומר כך כי אנחנו לא מוחזקים שמלאכים מלווים אותנו, ובשם רבי יוסף חיים זוננפלד נאמר, שהרי כתוב, שכאשר אדם חוזר מבית הכנסת בליל שבת, שני מלאכים מלווים אותו, יוצא שבליל שבת כל יהודי ויהודי גם אם הוא לא ירא שמים, מלאכים מלווים אותו, ואם הוא צריך לנקביו כאשר הוא חוזר מבית הכנסת לפני שהוא נפרד מהמלאכים, יאמר להם התכבדו מכובדים, כי אז המלאכים נמצאים.

דיבור בבית הכסא

יהיה אדם צנוע בבית הכסא, ולא יגלה את עצמו עד שישב, ולא ילכו שני אנשים יחד, ולא ידבר שם, ואם זה לצורך גדול, אפשר שמותר לדבר כל זמן שלא נפנה, אבל בעת שנפנה, אפילו לצורך גדול אסור לדבר, ויסגור הדלת בעדו משום צניעות.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן