השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רי"א סעיף א'
- דיני קדימה בברכת הפירות -
הביאו לפניו פרי ממין ז' ופרי חביב, על מה יקדים לברך? | מין ז' חצוי ומין אחר שהוא שלם וחביב, על מה מברך קודם? | חביב שהוא חצוי, ושאינו חביב והוא שלם, מה יקדים? | מהי הגדרת "חביב"? | האם יש דין קדימה כשאין בדעתו לאכול מב' המינים שלפניו?
סימן זה עוסק בסדר הקדימה בברכות, ומקדים המ"ב, שהגמ' בברכות דף מ"א מביאה מח' ר"י ורבנן, כאשר נמצאים לפני האדם כמה סוגי פירות על מה יקדים ויברך, לר"י אם יש ביניהם ממין ז', עליו הוא מברך ואע"פ שהמין השני חביב עליו יותר, ולרבנן מקדים לברך על החביב, עוד מבואר שם, שהמח' היא רק בשברכותיהן שוות, אבל כשאין ברכותיהן שוות, לא נח' בזה, אלא מברך על זה וחוזר ומברך על זה, ובכוונת הדברים "אין ברכותיהן שוות" נח', יש מי שאומר שיקדים את מי שרוצה, ויש מי שסובר שמקדים את החביב.
השו"ע פוסק כדעת רוב הפוסקים שפסקו כדעת ר"י, שמקדים לברך על מין ז', וכאשר אין ברכותיהן שוות השו"ע מביא את ב' הדעות האם מברך על מה שרוצה, או שמקדים את החביב.
המ"ב מוסיף, שאפי' אם הפרי ממין ז' חצוי והפרי שאינו ממין ז' הוא שלם וחביב, בכ"ז עדיף מין ז' אע"פ שהוא חצוי על פני השני שהוא גם חביב וגם שלם, ומוסיף עוד, שבאופן ששני המינים הם ממין ז', או ששני המינים חביבים עליו, מקדים את השלם.
באופן שיש ב' פירות, שניהם מז' המינים או שניהם לא מז' המינים, ואחד חביב והוא חצוי, והשני לא חביב אבל הוא שלם, מבואר במ"ב, שמעלת שלם עדיף מחביב, אא"כ יש מין ז' שהוא קודם לכולם, יוצא שמין ז' קודם ואח"כ שלם.
חביב נחשב מה שרגיל להיות אצלו חביב, ואע"פ שכרגע הוא לא רוצה לאכול את המין הזה אלא את השני.
המ"ב מוסיף, שכל הסוגיא שאנו עוסקים בה כעת על איזה פרי מקדים לברך, זה הכל כשרוצה לאכול את שני הפירות, אבל כאשר הוא רוצה לאכול פרי מסוים, אין עניין שיאכל פרי שהוא לא תכנן לאכול אותו רק בגלל מעלת מין ז' או שלם או חביב.