'הן גביר שמתיו לך…' (כז, לז)
עודנו מצויים בתקופה קשה ומתוחה; עת מלחמה היא בארץ. לצד שלל ההגנות הגשמיות שכל אחד מקפיד עליהן בתקופה מתוחה כזו, יהודים בעלי לב ומביני מדע מבינים שנדרש כאן הרבה מעבר לכך. עת צרה היא ליעקב, כל אחד מאיתנו זקוק להגנה ולשמירה עילאית, ולא רק כל אחד בפרטות – אלא כלל ישראל כולו, בארץ ובחו"ל, זקוק לשמירה רוחנית משמי מעל.
בעת כזו, כל אחד שואל את עצמו מה ביכולתו לעשות. כיצד יכול כל אדם פרטי להדק את השמירה העליונה? כיצד יכול כל אחד מאיתנו להגביר את ההגנה השמימית על כולנו? כיצד נוכל להבטיח את שלומנו וביטחוננו בסייעתא דשמיא – איש במקומו וכיכולתו?!
כמו אלומת אור באפילה, נוצצים לעינינו דבריו המופלאים של אליהו הנביא זכור לטוב, אשר גילה ב'תנא דבי אליהו': 'כל המבקש ימים ושנים, ועושר וכבוד, וחיים ארוכים בעולם הזה ובעולם הבא – יעשה את רצון אביו שבשמים ואת רצון אביו ואמו'. ככה פשוט, דברים מפורשים: אורך ימים ושנות חיים, עושר כספי ואושר נפשי, חיים ארוכים וטובים – כל אלו תלויים בשילוב המנצח של עשיית רצון ה' ועשיית רצון הורינו.
בנוהג שבעולם, מצוי לחשוב כי כיבוד הורים הוא מילוי רצונם. אבא מבקש משהו? אני מביא לו! אמא מתקשרת? הבה נענה לשיחה בשמחה. ההורים צריכים טרמפ? הנני לרשותם. הם מבקשים קניות? קדימה, נצא לקניות עבורם. אולם בדברי אליהו הנביא יש משמעות עמוקה יותר, מרחיקת לכת: כל אלה הם בוודאי כיבוד הורים, אבל כיבוד הורים הוא משהו רוחני, משולב בקיום רצון ה'. זו מצוה ככל המצוות, לא נימוס נכבד ונחוץ בלבד. יש לכבד הורים מתוך קיום רצון ה'!
כיבוד הורים מושלם ישולב בלימוד הלכות כיבוד הורים, מתוך הבנה שזו מצוה – ויש לדעת את הלכותיה ולבצעה כהלכה. כיבוד הורים מושלם הוא כזה שמבטא את רצון ההורים גם בממד הרוחני: מעניק להם נחת, גורם להם תענוג נצחי. כיבוד הורים משולב ברצון ה' משמעו קיום רצון ה' והתעלות שיטתית בתורה ובמצוות, כדי להרוות את הורינו רוב נחת!
אלו הם הדברים אשר גילה אחיו של המהר"ל מפראג ב'ספר החיים', וזו לשונו המתוקה מדבש: 'עיקר כיבוד אב ואם הוא שהבן מיטיב את דרכו, ובזה משמח את אביו ואמו!' כלומר: כיבוד הורים מושלם הוא כזה שמשלב את שמחת ההורים על הצלחתו הרוחנית של בנם, ואינו מסתפק רק במילוי משאלותיהם!
וכך כתב ב'קיצור שולחן ערוך', בסימן קמ"ג: 'מי שהוא רוצה באמת לכבד את אביו ואמו, יעסוק בתורה ובמעשים טובים, שזהו הכבוד הגדול ביותר, שאומרים הבריות: אשרי לאב ואם שגידלו בן כזה!' – כלומר: אין להסתפק רק במילוי רצון ההורים; יש לעסוק בתורה ובמעשים טובים, וזהו הכבוד הגדול ביותר להורים, המשלב עמו את קיום רצון ה'!
בפרשת השבוע אנו לומדים להכיר את יעקב ועשיו. עשיו היה איש יודע ציד, ואביו אהבו כי ציד בפיו. בסוף ימיו בירך יצחק את יעקב, ולאחר מכן התייצב עשיו והתאונן על מר גורלו בהפסידו ברכת אב. ואז הגיעה תשובה מפיו של יצחק אבינו: 'הן גביר שמתיו לך!' – זהו, הפכתי את יעקב לבעל הבית, הענקתי לו את הברכות כולן. הוא זכה בהן!
רגע, והלא עשיו היה מכבד את אביו במאוד מאוד, וגם זכה בזכות זאת לכמה ברכות חשובות! והלא עשיו היה מעניק לאביו מזון באופן יומיומי – כיצד זה יעקב 'עקף' את עשיו במרוץ לברכות, ויצחק אבינו הסכים לכך?! אלא שיעקב אבינו היה איש תם יושב אוהלים. כיבוד ההורים שלו התבטא בכך שהתעלה ללא הרף בתורה ובמצוות, ובשורת הסיכום – כיבוד הורים כזה הוא נעלה ויקר ועדיף ואהוב על כל כיבוד הורים אחר, מפנק ככל שיהיה!
לפיכך, בימים אלה כשאנו זקוקים לשמירה ולהגנה, כמה כדאי להתחזק בכיבוד הורים – במלוא משמעויותיה של המצוה הנפלאה והכבירה הזו. למלא ולקיים את רצון ההורים, לסייעם ללא לאות, לשמח את ליבם, לבקר אצלם ולהתקשר אליהם, לדרוש בשלומם ולפעול למענם. ולצד זאת – לשלב את קיום רצון ה': ללמוד הלכות כיבוד הורים כדי לקיים את המצוה כהלכתה, ולהתעלות בתורה ובמצוות – כי זהו כיבוד הורים מושלם, המעניק להם נחת נצחית!
הבה נקבל על עצמנו קבלה טובה בכיבוד ההורים. הבה נתחזק בעוד קצת לימוד תורה, בכוונה יתירה בתפילה, בריבוי מעשי חסד ובהידוק יראת שמים. זו השעה להרבות פעלים לתורה ולמצוות, זה הזמן לכבד את ההורים כיבוד מושלם – הכולל התעלות רוחנית אמיתית, ופורש על כולנו שמירה והגנה עילאית!
איך אפשר לגדול (ולגדל!) 'חזון איש'?
היה זה בשעת צהריים מוקדמת, במעונו של ה'חזון איש' זצ"ל. בעת שרבן של ישראל הגה בתורה בהתמדה, נקשו על דלת העץ הפשוטה קבוצת ילדים בראשות המלמד שלהם, אשר באו להיבחן אצל גדול הדור. כדרכו בקודש לעודד את לימוד התורה – ובפרט של צעירי הצאן, ה'חזון איש' קיבלם בכבוד ובחביבות, ביקש מהם לשבת, התעניין בחומר לימודם, ופתח במבחן.
ה'חזון איש' החל להקשות ולשאול בסוגיה. הילדים השיבו לו מנגד דבר דבור על אופניו, וארשת פניו הביעה שביעות רצון מידיעותיהם הנרחבות של התלמידים בחומר הנלמד. המבחן התמשך בשאלות נוספות, ולפתע נקטע כשאחד הילדים הפנה שאלה אל ה'חזון איש', שלא ממין העניין והמבחן…
המלמד גער בילד: 'כאן ה'חזון איש' שואל ואנו עונים, לא הפוך!' – נזף בתלמיד, מתוך אי נעימות גדולה. הייתכן? וכי לא די שהם מפריעים ל'חזון איש' מלימודיו כדי לבוחנם, עוד יהין ילד אחד להטריד את רבן של ישראל בשאלות פשוטות של תינוקות של בית רבן? חוסר הנעימות של המלמד נראה למרחוק, והנזיפה לתלמיד נראתה בהתאם…
אלא שה'חזון איש' עצמו, רוח אחרת היתה עמו. הוא שם לב לעניין, וביקש לדעת מה הילד רוצה. נבוך המלמד, אך לא נותרה לו ברירה, והוא ביקש מהתלמיד לגשת ולשאול את אשר על לבו. התלמיד השתהה מעט, ואז קרב אל ה'חזון איש' והביע את שאלתו-משאלתו:
'איך אפשר לזכות לגדול 'חזון איש'?' – – –
דממה השתררה בחלל, וה'חזון איש' חייך חיוך טוב ומאיר. שאלתו התמימה של הילד היתה חסרת תקדים, מעולם לא נתקל ב'שאלה מורכבת' כזו… הרי אין מקורות לתשובה, ובכל התורה כולה אין תשובה ל'שאלה מסובכת' כזו…
ה'חזון איש' הליט ראשו בידיו ושקע בשרעפים. אחר כך כמו ניעור מהרהוריו וקרא: 'מי שזוכה לכבד אב ואם, זוכה לגדול 'חזון איש'!'
ה'חזון איש' סתם ולא פירש, די היה בגילוי שיצא מפיו כדי לחשוף את אחד הכלים שהובילו אותו לגדול גדול בישראל. מאוחר יותר, תלמידו – הגאון רבי חיים ברים זצ"ל, הוסיף נופך לסיפור, בהוסיפו עד היכן הגיעה מדרגת ה'חזון איש' בכיבוד אמו:
כידוע, ה'חזון איש' סבל כל ימיו מאבנים בכליות, אשר גרמו לו ייסורי תופת. פעמים היו האבנים נעות בתוך כליותיו, ואז נגרמו לו ייסורים נוראים, עד שהוצרך לשכב על הרצפה ולעסות את כליותיו בתנועות שונות על מנת להרפות את הכאב. בזמנו, כל טיפול בבעיה הזו היה מורכב ומסובך, וה'חזון איש' העדיף להתמודד עם ייסוריו מעת לעת ולהימנע מטיפול רפואי.
פעם ישב ה'חזון איש' ועסק בתורה, ולפתע חש 'התקף' מהאבנים בכליותיו. הייסורים פילחו את קרביו, עד כדי שלא הצליח להוציא מילה אחת מהפה. בלית ברירה נשכב על הרצפה, וכשהוא נושך את שפתיו בכאב, החל לעסות את הכליות כמנהגו, בניסיון להקל את כאביו המייסרים.
לפתע שמע מעם הדלת קול מוכר. היתה זו אמו שהגיעה אליו לביקור. ואז התחולל דבר פלא: כהרף עין התרומם ה'חזון איש' מהרצפה, שם בת שחוק על שפתיו, והחל ללמוד בהתמדה – כעוסק באמצע הסוגיה! היה זה זינוק עוצמתי וחד, כעלם צעיר מתעמל מצטיין, עד שבתוך רגע אחד כבר ישוב היה על כסאו, ולא נודע כלל כי שכב אך לפני רגע קט מתפתל בייסורים!
היתה זו מסירות נפש של ממש – כדי לא לצער את אמא. מובן שאמו ידעה היטב על האבנים בכליותיו, וידעה גם ידעה שאין לו פתרון ובהגיע התקף עליו להישכב על הרצפה ולעסות את כליותיו. ובכל זאת – כדי שאמו לא תראהו בצערו ותצטער אף היא, בחר להתאמץ כל כך בצורה שעוררה השתאות רבתי!
סיפור מדהים זה, אשר סיפר זקני הרב טורק זצ"ל, מגלה סוד כמוס: הן כמה מתאמץ כל הורה לזכות לנחת יהודית, הן כמה אנו מבקשים ומייחלים, מתחננים ודומעים כדי לרוות רוב נחת. והנה כאן נחשף הסוד: כיבוד הורים! מי שמכבד את הוריו כראוי – זוכה לגדול ה'חזון איש'!
אחים יקרים, הבה נאמץ את מצוות כיבוד ההורים, אשר אין כמוה מפתח להגנה עילאית, לשמירה מיטבית, וגם לרוב נחת מהילדים. וכשכיבוד ההורים שלנו ישולב בהענקת נחת יהודית להורינו – על אחת כמה וכמה שנזכה במידה כנגד מידה לרוב נחת מצאצאינו, ונזכה לראותם גדלים בתורה ובמצוות!
גילוי שמימי!
היה זה לפני כשבועיים ימים, עת נפטר לבית עולמו בקיצור ימים ושנים נפש צעירה וזכה, טהורה ומיוסרת, הילד אליהו עבדיאן ז"ל. מתוך היכרות אישית קרובה עם אביו היקר – יבלחט"א הרב רן הי"ו, שמענו מפיו את המעשה המצמרר הבא:
הילד אליהו ז"ל עבר תקופת חולי ארוכה וממושכת בה התייסר בייסורים קשים ומרים, טרם נפטר לשמי רום. לאורך שנות מחלתו, למרות כאביו וייסוריו, השתדל בכל לבו ונפשו לשמח את הוריו ככל יכולתו. הם ראוהו בצערו ובכאביו והשתדלו להקל עליו, והוא לעומתם מתאמץ להוכיח להם שכביכול אינו סובל מהטיפולים הקשים והמייסרים, ועושה הכל כדי להרוות אותם רוב נחת, למרות מצבו הרפואי הקשה.
כך למשל, כמה שבועות לפני פטירתו, בשובו הביתה מיום הלימודים, ביקש לסיים את מטלותיו הלימודיות ולסכם את החומר הנלמד היום, לפני שיאכל ארוחת צהריים. היטב ידע – הוא וגם הוריו – כי הוא הילד האחרון שיעמדו אתו על קוצו של יוד בדרישות החינוכיות, שכן הכל יודעים שהוא חולה. ובכל זאת, מתוך רצון לשמח את הוריו – הקפיד מאוד על מילוי כל משימה ומטלה באופן מופלא, רק כדי שהוריו ירוו ממנו נחת – כל עוד הוא חי.
לאליהו היו מכרים וחברים רבים, כאלה שהכירוהו מהשכונה, ממוסד הלימודים, וגם מבית החולים בו שהה. בימי השבעה רבים מהם עלו ובאו לבית הוריו לנחמם, סיפרו על מעלת בנם היקר. ביניהם היה יהודי אחד שהיה קשור בכל לבו ונפשו לאליהו, והבשורה הקשה על פטירתו הותירה אותו כאוב ואבל כל כך, עד שכאשר הגיע לנחם את הוריו לא עמד בפרץ דמעותיו ובכה ללא הרף, התקשה להירגע.
אביו של אליהו מצא עצמו בעמדה לא צפויה: בזמן שאמורים לנחם אותו, הנה הוא ניצב לנחם את אחד מהבאים לנחמו. אולם הלה באמת לא הצליח להירגע, תמונותיו של אליהו והסיפורים עליו שברו את לבו, והוא לא הצליח להרגיע את בכיו. לאחר שישב כמה דקות ובכה, קם האיש ועזב את הבית באי נעימות בולטת, הן הגיע לנחם ומצא עצמו לא מסוגל…
והנה, למחרת שוב הגיע אותו יהודי יקר, והפעם באופן רגוע ופניו מאירות. הוא נכנס הביתה, וסיפר להורים ההמומים:
'אתמול בלילה, בעודי נם את שנתי, לפתע פתאום ראיתי את אליהו ז"ל בחלום. הצטמררתי כל כולי וחשתי חרדה עמוקה, אולם אליהו האיר לי פנים, דיבר אתי משהו אישי, ואז 'נזף' בי בנעימות: 'למה אתה מצער את אבא שלי?' הוא שוחח עמי עוד מספר רגעים, ואז שב ונעלם לתוך ענן אפור…
התעוררתי מלא צמרמורת, זו הפעם הראשונה בחיי בה אני פוגש מת מדבר אתי בחלום הליל, אבל המסר שלו היה נוקב כל כך, עד שהייתי חייב להתחזק ולבוא לנחם שוב. אליהו ז"ל, הילד המתוק שכל חייו כיבד את הוריו במסירות מתוך ייסורים, בא אליי ונזף בי על כך שאני מצער את הוריו, ועליי לשמחם – כפי שהיתה דרכו מאז ומקדם!'
אין לתאר את תחושת ההורים הנרגשים בשומעם את הדברים. הן זו 'דרישת שלום' של ממש מעולם האמת, והיא עוסקת – כדרכו של בנם אליהו – בשמחת ליבם, במניעת כל צער מהם!
ביום המחרת שב האיש והגיע לנחם, עודו מטולטל מהחוויה העמוקה שעבר. הוא שב על הדברים ששמע בחלום, והתקשה להסתיר את סערת נפשו. הן ראה עין בעין כי ילד אשר כיבד הוריו במסירות כל ימיו ומתוך ייסורים, ילד שטרח להרוות את הוריו רוב נחת – גם לאחר פטירתו מזכים אותו משמים למנוע מהם צער וסבל, שולחים אותו לרדת לעולם הזה לשמח את ליבם כדרכו בחיים!
אחים יקרים, מסר מטלטל זה מעולם האמת, מעורר את הלב ומחייב את כולנו: כמה חשוב להוסיף לכיבוד ההורים את הממד של הענקת נחת, את הסיפוק שאין שני לו בראותם ילדים ההולכים בדרכם ומתעלים מעלה מעלה. חשוב מאוד לכבד את ההורים במשימות יומיומיות פשוטות, וחשוב לא פחות להזכיר לעצמנו כל העת להתעלות בתורה וביראת שמים, להוסיף מעשי חסד וזיכוי הרבים, להיות טובים יותר בעצמנו – כדי להעניק להורינו רוב נחת!
וככל שנזכה בימים אלה להתחזק בתוספת תורה, בכח התפילה, במעשי חסד וביראת שמים – כך נזכה שהחיזוק שלנו יהיה אישי ויעמוד לנו בתקופה מתוחה כל כך, וגם יהיה נדבך נוסף במצוות כיבוד הורים האהובה, המזכה את לומדי הלכותיה ושומרי מצוותיה בחיים ארוכים וברוכים, באושר ובעושר, בשמירה ובהגנה מיטביות!
מסגרת לעמוד הראשון:
ללמוד וללמד – לשמור ולעשות!
כיבוד הורים הוא מצוה ככל מצוה אחרת. לצד שכרה הרב – יש לה הלכות פסוקות ב'שולחן ערוך'. האם כל מי שיש לו הורים מכיר אותן, יודע כיצד לפעול נכון על פי ההלכה?! למרבה הצער, נראה שלא כל כך. אנחנו רגילים למצוה הזו מילדות, ולא עמלים מספיק להכיר את פרטי הלכותיה, וחבל…
ברוך ה', בימינו אכשר דרא. הסגולה הנודעת ללמוד הלכות כיבוד הורים צברה תאוצה בישיבות רבות, ובחורים רבים עוסקים בלימוד הלכות אלה לדעת את המעשה אשר יעשון. לא מעט מהם נושעים תוך כדי הלימוד במציאת זיווגם, והדברים ידועים ומפורסמים – עד שקיבלנו מאחד מצדיקי הדור שליט"א שבשמי מעל הסכימו שלימוד הלכות כיבוד הורים יהיה סגולה לזיווג בקרוב!
מכאן, המלצה למוסדות התורה והישיבות לפתח מסגרות לימוד בהלכות כיבוד הורים, ולהעניק לבחורי החמד מידע הלכתי אקטואלי הנוגע למעשה, כדי לדעת לקיים את המצוה כהלכתה! עשרות בחורים מעידים שלימוד הלכות כיבוד הורים זירז את זיווגם. זה הזמן להצטרף אליהם, ולזכות בישועה הנכספת ובשמחות בלב שמח!
והנה בשורה משמחת: יצא לאור עולם קונטרס 'לב אבות', בו מובאות הלכות כיבוד הורים דבר דבור על אופניו, באופן בהיר ומוסבר היטב, מותאם לנערים, בחורים, צעירים ומבוגרים, ומתאים מאוד ללימוד במסגרת קבוצתית. את הקונטרס כמו עוד כלים נוספים אודות מצוה כבירה זו ניתן לקבל בארגון 'והשיב לב אבות' בראשות הרב אהרן רוט שליט"א, בטל. 054-844-0701. זה הזמן לזכות ללמוד את הלכות כיבוד הורים כראוי, וגם להיוושע בקרוב!