הרב צבי וינברג
"וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם" (שמות ל', י"ב)
וברש"י: ולא יהיה בהם נגף – שהמנין – שולט בו עין הרע. וביומא (כב:) כל המונה את ישראל, רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין שנאמר "לא ימד ולא יספר". ברמב"ם (פ"ד מתמידין ומוספין ה"ד) כתוב שאסור למנות ישראל אלא על ידי דבר אחר, כמ"ש "ויפקדם בטלאים", (והעירו עליו מדוע לא כתב את הפסוק בפרשה זו).
מרן הסטייפלר זצוק"ל (מובא ב"קריינא דאיגרתא" ח"א תשובה רמ"ד), נדרש להשיב האם מותר לענות על שאלון של מיפקד אוכלוסין שבו מונים את תושבי המדינה ובני משפחותיהם. האם חשיב כמניין ע"י דבר אחר, או שיש בזה משום איסור מנין בני ישראל?
ומעלה שם בתחילה צד להיתר דאולי תקנתם קלקלתם דהם הרי מונים בחשבון היהודים גם בני תערובות שאמותיהם נכריות והולד גוי גמור וכן גרים שאינם גרים ע"פ ד"ת.
נמצא, שהם אינם מונים מי שע"פ דין תורה"ק הוא יהודי, אלא מי שע"פ חוקי הממשלה וע"פ תעודת הזהות הוא יהודי ואולי כה"ג אינו נקרא מנין. וכתב שם שהעירוהו שלכאורה גם כשאין המנין מדויק ממש, ג"כ הוי בכלל האיסור, דאם לא כן לא משכחת לה שום איסור כזה, דהא המנין של כל ישראל נמשך זמן חשוב ובינתיים ודאי מתו קצתם ונולדו קצתם, אך יש לחלק בנד"ד. ומסיק שם להלכה שהוי איסור דאורייתא להשיב על שאלון זה.
(קב ונקי)