"וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם" (בראשית יד, יט)
מבוקר ועד ערב [היו] צובאים האנשים על פתח ביתו של רבינו להתברך בכל התחומים – בריאות, פרנסה, זיווגים, שלו' בית, זש"ק, חינוך, וא"א לפורטם, אבל מ"מ אזכור קצת מהדברים שראיתי:
- אמר רבינו: "אנשים מבקשים כל יום ברכה שיהיה בנקל. ואני אומר להם – מה אכפת לכם אם לא יהיה בנקל? יהיה לכם שכר יותר".
- רבינו רגיל לברך, בפרט מי שאינו שומר כ"כ תורה ומצוות, 'שיהיה לך טוב'. וביאר, שאין יודעים מה טוב, ובפרט מי שאינו שומר תורה ומצוות שאין ברור שראוי לברכו. אבל שיהיה לו טוב ודאי אפשר, שהכוונה שיחזור בתשובה, שזה הטוב.
- אמר רבינו: "אנשים באים לבקש ברכה לקנות דירה או למכור, מי אמר בכלל שזה טוב עבורם? אנשים רוצים שה' יסכים עמם. לכן בירכתי שיהיה טוב לכולם מה שצריכים, כי איני יודע באמת מה טוב עבורם".
- שמעתי מרבינו שרגיל לומר לאנשים שבאים ואומרים לו שרצו לקנות בית, ובסוף אחר קנהו – "אני אומר להם: מאיפה אתה יודע שזה היה טוב בשבילך, למה אתה מצטער, וכי יודע אתה מה טוב בשבילך?"
- רבינו רגיל להביא דברי התוס' ביבמות (דף ז' א') שמבואר בדבריהם שברכת כהנים תלוי "בידי" כהנים, וכן מה שאמרו בשבת (דף ס"ב ב) אנא משאי מלא חפנאי מיא ויהבו לי מלא חפנאי טיבותא. ומוכח מזה דיש שייכות לברכה עם הידיים, ולכן יעקב אבינו בירך בנשיאות ידו עליהם, ולכן משתדל רבינו לברך בנתינת יד, כך אמר פעם.
- שאלתי פעם לרבינו אם יכול לברך חולה שאיני זוכר את שמו. אמר רבינו שהיתה פעם כזו עובדה אצל החזו"א, ושאל שיאמרו לו לכל הפחות באיזה עיר גר החולה, ואז התפלל בעד "הזקן מרמת גן".
- אמר לי: "לפעמים אני לא מבין לקרוא הכתב של שמות החולים, אני אומר להקב"ה: 'אתה הרי מבין השמות שכתובים פה'".
- סיפר רבינו: "אחד בא לבקש ברכה שרוצה להיות גדול הדור. אמרתי שזה שום מעלה גדול הדור, מפני שאם הדור עמי ארצות, אז מה, תהיה ראש לעמי הארץ?. תבקש להיות תלמיד חכם".
- אחד בא לרבינו באיזה שאלה, וכנראה רבינו לא רצה לענות עליה. ואמר הלה: "הלא רבינו גדול הדור, ואם הוא לא יכריע מי יכריע?" וסיפר לו רבינו שחסידים מספרים שליד העיר רימנוב היתה ביצה גדולה, ורבי מנדל מרימנוב אמר שכשהקב"ה הראה לאדם הראשון דור דור ומנהיגיו, הראה גם את ר' מנדל הנ"ל, ואדה"ר ירק ואמר: הגם זה יהיה גדול הדור? ומאותה יריקה נעשתה הביצה שליד העיר רימנוב…
- אחד אמר לרבינו במוצאי סוכות: "חורף טוב", והעיר רבינו: "למה רק חורף? שנה טובה!!"
- אחד אמר לרבינו למחרת חג הפסח: 'א גוטן זומער' (קיץ טוב), ומיד אמר רבינו: למה מברך רק חצי שנה, למה לא שנה שלימה? (א גוט יאהר).
- אחד שביקש ברכה שנוסע לחו"ל לכיסוי חובות, אמר לו רבינו: תצליח בכל, חוץ מלגנוב.
- ביקשו ברכה למתיקות התורה, אמר: "וכי צריך ברכה על סוכר שיהיה מתוק?"…
- רבינו העיר בנוסח ברכות התורה שמבקשים 'והערב נא' שתהיה התורה מתוקה – הרי התורה מתוקה, ומה מבקשים? אלא הפירוש, שיהיה שכל לאדם. כמו שעל גלידה לא צריך לבקש שתהיה מתוקה, וכמו שאדם שאין לו תאבון לאכול זו ראיה שהוא חולה, כך אדם שלומד תורה ללא חשק ומתיקות – זו ראיה שהוא חולה. אבל למי יש שכל? לחפץ חיים.
- סיפר לי רש"מ נ"י, שאמר לרבינו שרכבו כבר לא טוב ורוצה ברכה שייגנב, ובכך ירוויח שישלמו לו מהביטוח רכב חדש. אמר רבינו: 'גניבה' לכשעצמה אינה דבר טוב, ואיני מברך על כך.
- הגישו לרבינו שם לברכה שזקוק לסיעתא דשמיא. הגיב רבינו: "מי לא צריך סייעתא דשמיא?"
(ע"פ צדיק כתמר)