החומר הנלמד השבוע בתוכניות דירשו:
דף היומי: מסכת בבא קמא דף קיז. – בבא מציעא ה: ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אליהו אורנשטיין שליט"א.
דף היומי בהלכה: מ"ב חלק ב' סימן קנ"ט סעיף י' עד ס"ס סעיף י"א ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אריה זילברשטיין שליט"א.
מוסר: אהבת חסד חלק א' פרק א' אות ג' עד סוף פרק ב'.
יום ראשון | כ"ב באלול
• יום טוב שבו חזרו להרוג משומדים.
במגילת תענית (אלול, טו) נאמר: "בעשרין ותרין ביה תבנא לקטלא משמדיא [תרגום: "בעשרים ושנים בו [באלול] שבנו להרוג משומדים"]. מפני שהיו גוים שרויים בארץ ישראל, ולא יכלו ישראל לשלח יד ברשעים שבהם, עד שיצאו משם. וכיון שיצאו משם, המתינו להם שלשה ימים אם יעשו תשובה. כשראו שאין עושין תשובה, נמנו עליהם והרגום. יום שהרגום עשאוהו יום טוב."
• שנת ה'קפ"ז | נפטר רבי יעקב הלוי (בן ר' משה) מולין זצוק"ל (מהרי"ל).
נולד בשנת ה'ק"ך בעיר מגנצא (מיינץ) שבגרמניה. כבר בגיל צעיר הכירו רבים בכישרונותיו הגדולים והועידוהו לגדולות. לאחר שלמד עם אביו ואחיו החליט לנדוד ממקום למקום על מנת להכיר את גאוני דורו וללמוד עמם. בשנת ה'קמ"ז שב למגנצא למלא את מקום אביו כרב העיר.
הוא התגורר בישיבה שהקים במגנצא יחד עם בחורי הישיבה (שאותם נהג לכנות "חברי" ולא "תלמידי"). מכל קהילות אשכנז פנו אליו בשאלות הלכתיות ואת תשובותיו כתב בענווה ובצניעות. הצטיין בקול ערב ושימש כשליח ציבור מדי שנה בתפילות ראש השנה, יום הכפורים, הושענא רבה, ליל ט' באב ולעיתים גם בתפילת הגשם.
למהרי"ל היה תפקיד משמעותי בתהליך השיקום של יהדות גרמניה. לאחר הפרעות הקשות בשנת ה'קפ"א. הוא מכונה כיום "אבי מנהגי אשכנז", ספרו הידוע ביותר הוא "ספר מהרי"ל".
• שנת ה'תקפ"ז | נפטר הרה"ק רבי מרדכי דב (ב"ר משולם זוסיא) טברסקי מהורונסטייפל זצוק"ל.
התייתם מאביו בגיל צעיר, וגדל בעיר צ'רקס אצל סביו הרה"ק רבי יעקב ישראל טברסקי, אשר כיהן כאדמו"ר מצ'רקס, ואף אימץ את שם משפחתו "טברסקי". בעידודד סבו, הקים את חסידות הורניסטייפול בעיר הולדתו, וכיהן באדמו"רות במשך ארבעים שנה. היה תלמיד חכם מופלג, והִרבה להתכתב עם גדולי התורה שבדור. בין ספריו הידועים ניתן למנות את: "חיבור לטהרה" – על הלכות מקוואות ונטילת ידיים, "עמק שאלה" – שאלות ותשובות בהלכה, "עמק חכמה" – דרושים על פרשת השבוע, ו"תורי זהב" – על הלכות ריבית.
• שנת ה'תרס"ג | פרעות בעיר הומל.
כאשר הפורעים התקרבו אל העיר, התקבצו צעירי העיר והצטיידו בכלי נשק מאולתרים כמו קלשונים סכינים וכדו', וניסו לבלום בגופם את הפורעים. הם אכן הצליחו בכך, והבריונים הרוסים נמלטו. אולם למרבה האבסורד, נודע ליהודים שהשתתפו בפעולות ההגנה כי המשטרה הרוסית מחפשת אחריהם, והם נמלטו לארץ ישראל כאן נודעו בשם "הקבוצה ההומלית".
יום שני | כ"ג באלול
• שנת ה'תקפ"ו | נפטר הרה"ק רבי אורי (בן רבי פנחס) מסטרעליסק זיע"א ("השרף").
השרף מסטרעליסק נולד בשנת ה'תקי"ז. על פי המסופר הבטיח המגיד הגדול ממעזריטש לאמו, שתלד בן "שיהיה אור המאיר לעולם". כבר מצעירותו הצטיין בהתלהבות פנימית עצומה ובדבקות עליונה, בהגיעו לשלמותן בהשפעת מורו הרה"ק רבי שלמה מקארלין הי"ד זיע"א. אצל רבו זה למד את דרך התפילה, שהייתה העיקר בעבודת הבורא אצל רבי אורי.
זכה לתלמידים ומעריצים רבים, ואף 'החוזה מלובלין' והרה"ק רבי ישראל מרוז'ין הפליגו בשבחו בעודנו בחיים. הנהגתו את חסידיו הייתה מתוך עוני ומחסור, והיה רגיל לומר שדרכו היא עבודת ה' מתוך העוני. הוא נהג ללמוד ולהתפלל בדרך הסערה וההתלהבות, ולכן כינוהו בתואר 'השרף'.
• שנת ה'תשס"א | פיגועי 11 בספטמבר.
בבוקר יום שלישי, כ"ג באלול ה'תשס"א (11 בספטמבר 2001), חטפו מחבלים מארגון הטרור המוסלמי "אל קאעידה" את טיסה 11 של אמריקן איירליינס, והכריחו את הטיס להתנגש במגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי בעיר ניו יורק. שבע עשרה דקות לאחר מכן נחטפה גם טיסה 175 של יונייטד איירליינס, והתנגשה במגדל הדרומי.
שני המגדלים קרסו בתוך שעתיים. כמו כן ריסקו החוטפים את טיסה 77 של אמריקן איירליינס אל תוך בניין הפנטגון (מטה משרד ההגנה האמריקאי) בארלינגטון שבווירג'יניה. כוונת הטרוריסטים הייתה לרסק את המטוס הרביעי, טיסה 93 של יונייטד איירליינס, אל תוך בניין הקפיטול בוושינגטון, אולם לאחר מאבק בין החוטפים לחוטפיהם, התרסק המטוס בשדה פתוח. 2,996 אנשים נספו בהתקפות אלו, שהן למעשה פיגועי הטרור הגדולים בהיסטוריה.
ההשגחה המופלאה נתנה את אותותיה גם כאן. ביום הפיגוע, אלפי יהודים שעבדו במגדלי התאומים לא הגיעו למקום עבודתם. הסיבה לכך היא שתפילת שחרית בימים אלו היא כמובן ארוכה יותר בגלל הסליחות. עם זאת, מאות יהודים נהרגו בפיגוע. הי"ד. כמו כן יש לציין כי ארגוני ההצלה החרדיים היו בין הראשונים שהגיעו לזירת הפיגוע כדי להגיש סיוע, וזאת בשל קרבתם הגיאוגרפית למקום.
• שנת ה'תשס"ח | פיגוע דריסה בירושלים.
המחבל בן העוולה, נהג במכונית פרטית ודרס עוברים ושבים בכיכר צה"ל בירושלים. בחסדי שמים לא היו הרוגים, והקורבנות הסתכמו ב-19 פצועים, רובם חיילים שהיו בסיור. המחבל נורה למוות, והמכונית התנגשה בקיר.
יום שלישי | כ"ד באלול
• שנת ג'ת"י | הכנת החומרים לבית המקדש השני.
הכנת החומרים מתוארת בספר חגי (פרק א', פסוקים יד-טו): וַיָּעַר ה' אֶת רוּחַ זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶת רוּחַ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת רוּחַ כֹּל שְׁאֵרִית הָעָם וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית… בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ."
רש"י (על פסוק יד) מפרש את המילים "ויעשו מלאכה": "התחילו מסתתין באבנים ומנסרין עצים". והמלבי"ם מפרש: "התחילו להזמין מלאכת הבנין".
• שנת ה'תרל"ד | נפטר הגאון רבי יוסף (בן ר' משה) באב"ד ("המנחת חינוך").
ר' יוסף נולד ונפטר ביום כ"ד באלול. כבר מנעוריו התבלט בהתמדתו בתורה וכישרונותיו. כיהן ברבנות בערים הוסקוב, זבריז, סניאטין והורודנקה, ובשנת ה'תרי"ז התמנה לרב בטרנופול, בה כיהן עד סוף ימיו. הוא היה מקורב מאוד לגדולי החסידות של זמנו, וישב זמן מה ברופשיץ אצל הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ, אותו החשיב למורו ורבו.
ספרו המפורסם הוא "מנחת חינוך", שהוא ביאור על ספר "החינוך", אך עוסק בעיקר בהרחבה למדנית של הנושאים הנידונים בו והבאת מקורותיהם.
• שנת ה'תרצ"ג | נפטר מרנא רבי ישראל מאיר (בן ר' אריה זאב) הכהן ("החפץ חיים").
כבר מילדותו ניכר כבעל חסד ובעל רגישות לצער הזולת, אך גם נודע כעילוי ופיקח. בעצת המלמד שלו, שלחו אותו הוריו כבר בגיל תשע ללמוד בישיבה בעיר ווילנא. בגיל 11 כבר היה בקי בכ-200 דפי גמרא והחלו לכנותו "העילוי מז'עטל" (עיר הולדתו).
לתקופה קצרה שימש כרב העיר ראדין, אולם התפטר לאחר זמן מה. התפרנס מהנהלת חנות מכולת שניהלה רעייתו הרבנית. גם כאן ניכרה רגישותו המופלאה לזולת, כאשר מידי יום בדק אם המשקולות מדויקות, לא הסכים למכור סחורה שהתקלקלה, בצהריים סגר את החנות כדי שתהיה פרנסה גם לסוחרים אחרים ובלילה ניהל את החשבונות. למרות זהירות זו, עקב הקושי הרב להיזהר ולהישמר מאיסור גזל ואיסור הונאה וחששו שמא נהירת הקונים לחנותו פוגעת בפרנסת החנוונים האחרים החליט לסגור את החנות.
מרנא החפץ חיים ראה כי איסורי לשון הרע ורכילות הם נושא זנוח בקרב יהודי תקופתו, בחינת מצווה שאין לה הופכין, והוא קשר את התארכותה של הגלות בעבירה על איסורים אלה. לדעתו, בהעדר ספר המרכז את ההלכות בנושא זה: "נתמוטט העניין מכל וכל, כי ממילא הורגל האיש לדבר כפי שיזדמן שיצא מפיו, ולא להתבונן בו מתחילה פן דבר זה נכנס בכלל איסור רכילות ולשון הרע" (הקדמה לחפץ חיים). לפיכך חיבר את הספר "חפץ חיים", ומאז כונה כך בעצמו.
למרות שלא כיהן בתפקיד רבני שמו התפרסם ברחבי העולם היהודי והיהדות החרדית באירופה ראתה בו למנהיגה. רבים נהרו לביתו לבקשת ברכה ובענוותנותו הציע להפנות את הבקשות ישירות לה' יתברך, לבקש בשביל כלל ישראל וממילא ייוושעו. הוא חזה ברוח קודשו את השואה האיומה, ובחג הסוכות ה'תרצ"ב אמר בסיום התפילה כי מתקרבת תקופה בה תהיה סכנת חיים לכולנו.
בנוסף לחיבורו הגדול 'חפץ חיים' וחלק המוסר המשלים אותו 'שמירת הלשון', זכה החפץ חיים שספרו ה'משנה ברורה' הפך לספר ההלכה העיקרי בכל בית יהודי, וכל פוסקי ההלכה אינם זזים ממנו כמלוא נימה, עד שהעיד עליו מרן החזון אי"ש זצ"ל ש"הלכה כמותו בכל מקום וכל דבריו כיוצאים מלשכת הגזית". בין ספריו ניתן למנות גם את: 'אהבת חסד', 'זכור למרים', 'תורת הבית' ועוד ספרים רבים שהתקבלו בשמחה רבה על ידי כלל ישראל בכל מקומות מושובותיהם.
ארגון 'דרשו' פועל במשך שנים לההדיר ולהאדיר את תורתו של מרנא החפץ חיים, בין היתר באמצעות הדפסת מהדורות מחודשות לספריו העיקריים בתוספת הביאור הנפלא 'ביאורים ומוספים' המסייע ללומדים לתרגם את הנלמד לשפת המעשה, ובאמצעות תוכנית הדגל של 'דרשו' – 'הדף היומי בהלכה', במסגרתה לומדים רבבות יהודים מדי יום עמוד מתוך המשנה הברורה.
• שנת ה'ת"ש | ציר הרשע.
בברלין, נפגשו נציגיהן של שלוש ממעצמות הרשע הגדולות של התקופה, גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית, והאימפריה היפנית. השלוש הללו כבר הוכיחו לעולם שהן בזות לכל חוק ומוסר אנושי, לחיי אדם ולעצמאותן של מדינות. גרמניה טרפה את צ'כוסלובקיה ופולין, איטליה את אתיופיה ואלבניה, ויפן את סין.
בשנת ה'תרצ"ו נחתם לראשונה הסכם בין גרמניה ליפן, שהיה מכוון בעיקרו כנגד ברית המועצות. ובשנת ה'תרצ"ט נחתמה "ברית הפלדה" בין גרמניה לאיטליה. גרמניה אימצה מדיניות גזענית ואנטישמית כבר בשנת ה'תרצ"ה, ואיטליה אימצה מדיניות כזו רק בשנת ה'תרצ"ח. יפן לא אימצה מדיניות אנטישמית רשמית, אולם ביצעה פשעי מלחמה מחרידים בשטחים שכבשה בסין.
המדינות החברות בהסכם, שאליהן הצטרפו מאוחר יותר גם סלובקיה, קרואטיה, הונגריה, רומניה ובולגריה, כונו "מדינות הציר", או "ציר רומא-ברלין-טוקיו", על שם ציר דמיוני שסביבו ינוע שאר העולם.
• שנת ה'תשל"ו | נפטר הגאון רבי יחזקאל (ב"ר מרדכי זלמן) אברמסקי.
הרב אברמסקי נולד בכפר דשקאווצי בפלך גרודנא, למד בישיבת נובהרדוק ובגיל 17 הוסמך לרבנות על ידי רבי יחיאל מיכל אפשטיין בעל 'ערוך השולחן'. לאחר מכן למד בישיבות של טלז ורמיילס, ונודע בכינוי "העילוי ממאסט". בשנת ה'תרפ"ג מונה לרב העיר סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. בכל המקומות בהם נשא ברבנות הקדיש עצמו לחיזוק לימוד התורה וקיום המצוות, ואף פעל ממקום שבתו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי רוסיה.
הוזמן לכהן כרבה של פתח תקווה, אולם בשל רצונו לעלות לארץ הואשם בפעילות מחתרתית בידי הקומוניסטים ונשלח לסיביר. תודות למאמצים מרובים, שוחרר מסיביר וגורש מרוסיה. הוא עקר ללונדון, והתמנה לדיין ולרב בקהילת "מחזיקי הדת". בתרצ"ה מונה כאב"ד העיר לונדון. בשנת ה'תשי"א עלה לירושלים, ומונה לראש ישיבת סלבודקה. מונה לאחד מנשיאי ארגון אתרא קדישא בעת הקמתו, וכן היה נשיאו של המרכז הארצי לטהרת המשפחה.
חיבורו הגדול ביותר הוא "חזון יחזקאל", שהוא פירוש לתוספתא.
יום רביעי | כ"ה באלול
• בריאת העולם.
במדרשי חז"ל, מובא בשם רבי אליעזר בן הורקנוס (ויקרא רבה כט, א, וכן פרקי דרבי אליעזר ח, א), שיום הבריאה הראשון שבו הפריד הקב"ה את האור מהחושך, הוא יום כ"ה באלול. יום זה מצטיין גם בכך שבתורה נאמר עליו (בראשית פרק א', פסוק ה'): וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. ומקשה על כך רש"י: " לפי סדר לשון הפרשה, היה לו לכתוב 'יום ראשון', כמו שכתוב בשאר הימים: שני, שלישי, רביעי. למה כתב אחד? לפי שהיה הקב"ה יחיד בעולמו, שלא נבראו המלאכים עד יום שני".
• שנת ג'תכ"ח | נשלמת הבניה של חומות ירושלים.
בניית החומות של ירושלים התבצעה חרף עיכובים רבים מצד הממשל הפרסי ומצד המקומיים הנכרים. נאמר על כך בנחמיה (פרק ו', פסוקים טו-טז) : וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶאֱלוּל לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ כָּל אוֹיְבֵינוּ וַיִּרְאוּ כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵינוּ וַיִּפְּלוּ מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי מֵאֵת אֱלֹקינוּ נֶעֶשְׂתָה הַמְּלָאכָה הַזֹּאת".
• שנת ה'תי"ד | היהודים הראשונים בניו יורק.
נכון להיום, חיים בעיר ניו יורק שבארצות הברית ובסביבותיה, למעלה מ- 1,540,000 יהודים. אולם התחלתה של קהילה יהודית משגשגת זו, הייתה קשה מאוד.
בשנת ה'ש"ץ כבשה הולנד חלק מברזיל שהייתה אז תחת שליטת האימפריה הפורטוגזית. יהודים רבים מגורשי ספרד ופורטוגל, ראו בכך תקווה לעתיד חדש. הולנד אפשרה ליהודים לשמור על מצוות התורה בגלוי, ובברזיל יכלו יהודים רבים למצוא בקלות בית ופרנסה. עם זאת, בשנת ה'תי"ד כבשו הפורטוגזים מחדש את ברזיל, והיהודים נאלצו להימלט בשנית מפחד האינקוויזיציה הפורטוגזית.
קבוצה של 23 מאותם יהודים, חפצה להגיע להולנד, אולם לאחר מחשבה נוספת החליטו לשנות כיוון, ובכ"ה באלול הגיעו אל העיר ניו אמסטרדם, שהייתה מושבה הולנדית באמריקה. מושל העיר פיטר סטויווסנט לא הסכים בתחילה לקבלם, אולם יהודי הולנד הפעילו את השפעתם על הממונים עליו, והוא נאלץ לקבל את הפליטים. עם זאת, סטויווסנט אסר על היהודים לשרת במשמר של העיר, ובתמורה דרש מהם לשלם מס כבד. בשל הצקותיו, עזבו את העיר מרבית היהודים, וכאשר בשנת ה'תכ"ד כבשו הבריטים את העיר, נכח בטקס שבועת הנאמנות למלך בריטניה רק יהודי אחד.
הבריטים שינו את שמה של ניו אמסטרדם ("אמסטרדם החדשה") לניו יורק ("יורק החדשה"), על שמו של הדוכס מיורק, אחיו של המלך. בהדרגה זרמו אל העיר יהודים רבים, ובשנת ה'תק"י כללה הקהילה 300 איש.
• שנת ה'תקמ"ו | נפטר הרה"ק רבי יחיאל מיכל (בן ר' יצחק) מזלאטשוב זיע"א ("המגיד מזלאטשוב").
נולד בברודי בשנת ה'תפ"ו, וכבר מצעירותו התנהג בפרישות ובטהרה ונודע כגאון בתורה. הוא למד אצל הבעל שם טוב הקדוש, והיה משמשו שנים אחדות. אחר פטירת הבעש"ט היה רבי יחיאל מיכל מתלמידי המגיד ממזריטש. הצטיין בכישרון דרשני רב, ושמו יצא לתהילה כמוכיח ומגיד. הוא פעל כמגיד-מישרים בקהילות ברודי, קאלק, זלאטשוב ויאמפולי.
בעת מגוריו ביאמפולי נהג לייחד ייחודים וכוונות לפני תפילת שחרית ועל כן התפלל עד שעה מאוחרת וציין כי בדומה לשבט דן הוא אוסף את כל התפילות שהיו ללא כוונה ומעלה אותם למקורם. רבי יחיאל מיכל לא חיבר ספרים, אולם בניו ותלמידיו הגדולים מרבים להביא בשמו בספריהם. היו לו חמשה בנים, עליהם נאמר: "חמשה ארזים, נטיעות טובות אשר נטע והאירו בכל העולם, שעליהם נאמר כי הם נגד חמשה חומשי תורה".
יום חמישי | כ"ו באלול
• שנת תקס"ה | נפטר רבי אליהו (בן ר' יוסף) הצרפתי.
רבי אליהו היה דור חמישה עשר לרבינו תם מצרפת, ועל כן כונה "הצרפתי". היה רב ודיין בעיר פס שבמרוקו, נודע כדרשן מופלא, הסמיך רבים מתלמידיו לרבנות ולדיינות ופעל לטובת בני הקהילה. הוא הוסמך בידי היעב"ץ לשבת ב"בית דין של חמש" במסגרתו חמשת רבני העיר הגדולים השיבו לשאלות הלכתיות וכתבו מאות פסקי דין. בין ספריו ניתן למנות את "אדרת אליהו" "קול אליהו" ו"נער בוכה".
• שנת תר"ה | נפטר רבי חיים (ב"ר שלמה) פינטו זצוק"ל (הראשון).
נולד בעיר אגדיר שבמרוקו, ובגיל צעיר התייתם מאביו ועבר לגור אצל קרוב משפחתו בעיר מוגדור. במוגדור נכנס ללמוד בישיבתו של רבי יעקב ביבאס. בתוך זמן קצר יצא שמעו של הנער לפניו. תחילה כעילוי בתורה, ולאחר מכן כמשורר ופייטן, צדיק ובעל מופתים. למרות גילו הצעיר, בשנת ה'תקכ"ט מונה לרבה של מוגדור לאחר פטירתו של רבי יעקב ביבאס. עקב תקיפותו בענייני הלכה גדולי דורו כינוהו "אביר לב" אך עם זאת היה קשוב לצרכי עדתו ודאגת עניי עירו הייתה בראש מעייניו. גם ערביי המדינה כיבדו אותו מאוד, והתייחסו אליו כאל קדוש.
רבי חיים הוציא לאור מספר ספרים בהלכה, באגדה, בקבלה ובחידושים על הש"ס. אולם, בגלל בעיות טכנולוגיות של אותם ימים לא הצליח להדפיס את חיבוריו הרבים. כתבי היד אבדו במהלך הכיבוש הספרדי של מרוקו. לפליטה נשארו מספר מועט של פיוטים ותשובות בענייני הלכה, שהובאו בספרי שו״ת של מחברים אחרים, שאיתם נשא ונתן רבי חיים בענייני הלכה ופסיקה.
• שנת ה'תשל"ב | טבח הישראלים במינכן.
בשעה 04:10 לפנות בוקר, השתלטו מחבלים בני עוולה מארגון הטרור "ספטמבר השחור" על הבניין שבו שהתה הקבוצה הישראלית שהשתתפה באירוע שהתקיים אז בעיר מינכן שבגרמניה. ההשתלטות התבצעה ללא כל קושי, עקב מחדל אבטחה חמור של המשטרה הגרמנית, שהמעיטה בשוטרים בכוונה תחילה כדי לשוות לאירוע כולו אופי עליז.
מבין 11 היהודים שנחטפו, שניים נרצחו לאחר שהתנגדו לחוטפיהם, והתשעה הנותרים הוחזקו כבני ערובה במשך כ-19 שעות. משטרת גרמניה עשתה ניסיון כושל לחלץ את החטופים בשדה תעופה סמוך לעיר, ובמהלך המבצע נהרגו שוטר גרמני אחד וחמישה מתוך שמונת המחבלים. החטופים היהודים נרצחו בדם קר. הי"ד.
יום שישי | כ"ז באלול
• שנת ה'שע"ד | גירוש היהודים מפרנקפורט.
בכ"ב באלול, פתח אופה עוגות מהעיר פרנקפורט בשם וינצנץ פטמילך, במרד כנגד הקיסר הגרמני. עם זאת, בכ"ז באלול, הפך פטמילך, שכינה את עצמו "המן החדש", את המרד לפרעות כנגד היהודים. אנשיו של פטמילך הסתערו על שכונות היהודים, שהתגוננו באומץ, אולם בסופו של דבר נאלצו להיכנע. פטמילך גירש את כל היהודים מפרנקפורט בחוסר כל.
לאחר ששה חודשים דיכא הקיסר את המרד, ופטמילך הוצא להורג במיתה משונה. היהודים הוחזרו לפרנקפורט בלוויית תופים וחצוצרות מטעם השלטונות, ומועצת פרנקפורט חויבה לשלם ליהודים פיצוי כבד. לזכר המאורע קבעו יהודי פרנקפורט את יום כ"ז באלול ליום סליחות, ואת יום י"ט באדר שבו הורשו היהודים לחזור לעיר, קבעו כ"פורים וינץ", על שמו של פטמילך.
• שנת ה'תק"ס | נפטר הגאון רבי נתן אדלר (בן ר' יעקב שמעון) הכהן זצוק"ל.
נולד בשנת ה'תק"ב בעיר פרנקפורט. כבר מילדות ניכר בפיקחותו, בקדושתו, בזיכרונו המופלא ובהיותו בן שש שנים6 החלו לכנותו 'ילד פלא'. ידע בעל פה את כל התלמוד הבבלי והירושלמי, התנהג בקדושה ובפרישות, לא שח שיחה בטילה, מעולם לא ישן בחצות לילה, שקד על לימוד התורה ורכש ידע גם בהנדסה ופילוסופיה.
בביקור שערך החיד"א בפרנקפורט בשנת תקי"ב הראו לו חכמי העיר את הילד כמי שמופלג בתורה ושוקד עליה, דבר שגרם לו לאחר לפעמים לתפילת שחרית ולהגיע בזמן אמירת עלינו לשבח, בעקבות זאת החיד"א קרא עליו בהתפעלות את הפסוק (מלכים ב', פרק ד', פסוק ט'): "הנה נא ידעתי כי איש אלקים קדוש הוא עובר עלינו תמיד".
היה תלמידם של בעל ה'פני יהושע' ורבי משה ראפף, רבו המובהק היה רבי דוד טעבלי כ"ץ שיף שנהיה לימים רבה האשכנזי של לונדון. הוא ייסד בית מדרש בעירו, שאליו נהרו תלמידים רבים. המפורסם שבתלמידיו היה "החתם סופר". הגר"נ אדלר לא חיבר ספרים, אך דברי תורתו קובצו בספרים "תורת אמת" ו"משנת רבי נתן".
• שנת ה'תרט"ו | נפטר הרה"ק רבי שלום (בן רבי אלעזר) רוקח מבעלזא ("השר שלום").
הוא היה בן למשפחה מפורסמת. דור חמישי לגאון רבי אליעזר רוקח מאמסטרדם, בעל "מעשה רוקח". בילדותו התייתם מאביו ואמו שלחה אותו ללמוד אצל אחיה – ר' יששכר דב אשר כיהן כאב"ד בעיר סקאהל. אצל דודו למד תורה בשקידה רבה, שם הכיר גם את דרך החסידות אצל רבי שלמה מלוצק בעל "דברת שלמה", שישב אז בסקאהל. שנים מספר שימש השר שלום את 'החוזה מלובלין', והחשיבו לרבו המובהק, הוא ביקר גם תכופות אצל השרף מסטרעליסק, המגיד מקוזניץ וה'אוהב-ישראל' מאפטא וקיבל מהם השפעה מרובה.
בעצת מורו (ה"חוזה מלובלין") החל לכהן כרב העיירה בעלזא. הלחין ניגונים רבים, בנה בית כנסת מפואר ובעת חנוכת הבניין בשנת ה'תר"ג אמר כי "בעלזא וועט זיין א ווינקעל וואס מען וועט וויסען פון גאט ב"ה ביז משיח וועט קומען" (בעלזא תהיה פינה שידעו בה מהקדוש ברוך הוא עד ביאת משיח).
• צפו במדור מדהים על פרשת השבוע, מיטב הווארטים הסיפורים והמשלים באור הפרשה.
• צפו בזמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ.
שבת קודש פרשת ניצבים | כ"ח באלול
• שנת ה'תקנ"א | הענקת אמנציפציה ליהודי צרפת.
שאלת אזרחותם של יהודי צרפת, נידונה רבות לאחר המהפכה הצרפתית. לכל אורך תקופת המונרכיה, נחשבו היהודים לאזרחים נחותים. כיצד ישתלבו עם המשטר החדש?
הצוררים מבין אנשי המהפכה, טענו כי אין לתת ליהודים כל זכויות. נימוקם היה: אין היהודים דת נפרדת, אלא עם לבדד ישכון, אשר מעולם לא חפץ להיות חלק מהאומה הצרפתית. ליהודים חוקים ומנהגים משלהם, הם חולמים עדיין לחזור לארצם העתיקה, והם מהווים למעשה מדינה בתוך מדינה. עם זאת, המתונים יותר טענו כי היהודים הם בסך הכל בני אמונה שונה, וכי אין לקפח אדם בגלל אמונתו. למדינה, כך הם טענו, אין זכות לקבוע לאדם את אמונתו. יש לאסור על היהודים להוות גוף נפרד בתוך צרפת, ולא לתת להם כלום כקבוצה, אך להעניק להם אזרחות כיחידים.
הדיון הראשון בנושא זה נסגר ללא תוצאות ברורות. הובטח ליהודים שבמעמדם יעיינו בפעם אחרת. בדיון מחודש בנושא זה הוחלט להעניק אזרחות ליהודים, בפעם הראשונה מאז ימי האימפריה הרומית. עם זאת, באיחור מה התברר שלשוויון יש מחיר, ויהודי צרפת נאלצו לוותר על האוטונומיה הפנימית שלהם, ובכלל זה על סדרי קהילותיהם הישנים.