יוחנן וסרמן
את הסיפור הבא שמעתי מפיו של חבר טוב, למחרת החג הראשון של פסח דאשתקד: "איך היה הסדר אצלכם", שאלתי אותו בהתעניינות, והוא השיב לי, "אל תשאל…".
הבנתי שאם הוא אומר לא לשאול, כנראה שיש כאן סיפור מעניין. באמת לא שאלתי, הוא כבר סיפר בעצמו.
"השנה החלטתי שאני לא מסתפק סתם באמירת ה'הגדה' כמו שעשיתי עד כה", הוא מסביר, "השנה אני הולך לעשות כמו בסיפורים, בעצם כמו שכתוב בהלכה, לעשות פעולות תמוהות ומשונות, כדי שהילדים ישאלו שאלות ואז אוכל להשיב להם ב'עבדים היינו'.
"התארגנתי לפני החג", הוא מספר, "דאגתי לארגן כאפייה מחבר שלי שעובד כמשגיח כשרות בירדן ומדי פעם מביא אתו אוצרות מארצות ערב.
"החבר לימד אותי בדיוק איך חובשים את הכאפייה הירדנית שצבעה ירוק, ובאיזו זווית מניחים עליה את העאקל השחור והמחוספס.
"וכשהגיע ליל הסדר, אחרי שקידתי על היין ושתינו בהסיבה את הכוס הראשונה מבין ארבע הכוסות, נכנסתי לחדר הורים, חבשתי את הכאפייה, וכך כשאני לבוש בקיטל לבן עם גארטל רחב וכאפייה לראשי, נכנסתי לעריכת הסדר.
"הילדים הגדולים צחקו. הם הבינו את התרגיל ולא שאלו שאלות. והקטנים? גם הם צחקו. הם לא הבינו את התרגיל, אבל הם ראו שהגדולים צוחקים ולא שואלים שאלות, ולכן הם חשבו שזה דבר רגיל ונורמלי. כמו שבפסח אוכלים מצות במקום לחם, כמו שלובשים קיטל בשונה משאר ימות השנה, כמו שמחליפים את הכלים במטבח לכלים של פסח, כך גם לובשים כאפייה. מה הבעיה עם זה?
"ישבתי בשולחן, מאוכזב מאוד. מה זה הדבר הזה. תגידו הילדים שלי לגמרי לא מבינים כלום? כאפייה אומרים לכם, כאפייה! תשאלו כבר שאלה, אפילו קטנה. תשאלו 'מה זה?', תשאלו 'למה אתה לובש את זה?', משהו!!! אבל הם לא שואלים כלום… פשוט כלום.
"ישבתי ככה דקה, דקותיים ושלוש דקות, ואין שום התייחסות, הם עסוקים בכלל במדידה הגביעים, ובודקים למי יש גביע יותר רחב ולמי יש גביע יותר גבוה…
"בעודי מאוכזב מאוד, הסרתי את העקאל מראשי, ולאחריו את הכאפייה. החזקתי ביד ועמדתי לקום כדי להחזיר אותם לחדר.
"ניסיתי לחשוב מה הדבר המתמיה הבא שאני אנסה לעשות כדי שהם ישאלו שאלות. אולי אני איכנס לחדר עם גלגולי ראש? אולי בזחילה עם שק תפוחי אדמה על הגב? יש אולי עוד רעיונות בקהל? מישהו יכול לעזור לי פה?
"הבן שלי, שרוליק בן החמש, כזה חמוד ותמים, מסתכל עלי ולא מבין: "אבא, למה אתה מוריד את זה מהראש?".
"רציתי לענות לו שזה בגלל שהוא כזה תמים ולא שואל אותי שאלות…
"אבל אז תפסתי את עצמי: היי!!! הוא שאל שאלה!!!
"חייכתי אליו בחיוך צופן סוד, קיפלתי את הכאפייה בתנועות איטיות וניפחתי את החזה שלי בגאווה גדולה! הבן שלי שאל שאלה, הוא קיים את מצוות "והיה כי ישראל בנך", ואני עכשיו אקיים את "והגדת לבנך".
"אמרתי לו: שרוליק חביבי, אתה יודע למה הורדתי את הכאפייה, כי עבדים היו אבותינו במצרים, ואילו לא גאלנו הקב"ה משם, הרי אנו ובנינו וגם אני ואתה היינו עדיין שם במצרים. אתה יודע מה המצרים חובשים על הראש? כאפייה! אבל הקב"ה ריחם עלינו ושמע את צעקתנו וגאל אותנו משם, ולכן אנחנו לא הולכים עם כאפייה. לכן אני מוריד את הכאפייה ובמקומו אני חובש לראשי את השטריימל!!!".
יפה מאוד
נהנתי מאוד ישר כוח