בשעתו, היו שתי מלחמות, מלחמת ששת הימים, ולאחריה מלחמת יום כיפור, אחרי מלחמת ששת הימים כולם היו משולהבים אחרי צה"ל… קיבלנו את הכותל המערבי, את קבר רחל, את חברון – מערת המכפלה… הכל… אך מה שקרה אח"כ במלחמת יום כיפור – זה היה מחדל בטחוני עצום … פחדו אז הרבה יותר מהיום… (היום זה לא היה סתם מחדל, הקב"ה סימא להם את העיניים, אף אחד לא מבין איך זה קרה).
הג"ר שלום צבי שפירא זצ"ל, החל לזעוק ברבים: כוחי ועוצם ידי ומחדל בטחוני – זה אותו דבר בדיוק!!! מה זה 'מחדל בטחוני'?… כאילו הכל תלוי בצבא, וכשהצבא ערניים – יש ניצחון, וכשהם מתעצלים – יש מחדל בטחוני… חס ושלום! זה הכל אותו כוחי ועוצם ידי… רק יד ה' עשתה זאת.
פעם אמרו (ספק בדיחה ספק אמיתי…) שהרופאים בתל השומר לא אוהבים את הבני ברקים, למה?… כי אם הניתוח מצליח – הם אומרים ברוך ה', תודה לה'… ואם הניתוח נכשל – הם צועקים על הרופא… תחליטו, או שהכל מה', או הכל אנחנו…
אותו 'כוחי ועוצם ידי' שעומד בניצחון, עומד גם מאחורי 'מחדל בטחוני'… מה זה 'מחדל בטחוני?… יש בורא עולם. כשהוא רוצה – אתה מנצח וכשהוא לא רוצה אתה נכשל! איך הוא מסובב לך את הראש?!… זה ענין שלו, יש לו הרבה צורות!… יהודי צריך להאמין שהכל ביד הקדוש ברוך הוא! זה דבר מאוד פשוט.
מסופר על הגאון ר' יונה מרצבך זצ"ל, מר"י קול תורה, שהוא היה נוהג לנסוע באוטובוס מהישיבה לביתו. פעם אחת הוא יצא מהישיבה ולפתע התחיל גשם שוטף… ומיד נעצר לידו רכב של איזה תלמיד, והוא לקח אותו עד הבית! בדרך, הנהג אומר לו איזה השגחה פרטית שבדיוק עברתי ברחוב הזה וראיתי את הרב, אחרת הרב היה מתרטב לגמרי… אמר לו הרב, יש לי עוד השגחה פרטית לספר לך, שהייתה לי שבוע שעבר… מה היה?… אותו סיפור! יצאתי מהישיבה, והתחילו גשמים עזים, ואתה לא הגעת… ואני התרטבתי כולי מכף רגל ועד ראש, עד שהגיע אוטובוס, וכך באתי הביתה… גם זה השגחה פרטית… מה ההבדל?… וכי השגחה פרטית זה רק כשטוב לי?!… השגחה פרטית הכוונה היא שהקב"ה משגיח עלי ועושה מה שהוא רוצה, פעם טוב שיהיה לי כך ופעם טוב לי אחרת, פעם טוב שאתה בא ופעם טוב שאני אתרטב בגשם…
ממילא, לא שייך 'מחדל בטחוני', כי אנחנו מונהגים ביד ה'.
אמר לי פעם הג"ר ישראל אלי'ה וינטרויב זצ"ל, שיכולות חמש דקות של קריאה בעיתון, או שמיעת קווי נייעס – לאבד את כל יסודות האמונה שרכשת. מי שקורא עיתון נראה לו שכל עם ישראל בארץ ישראל תלוי בשלשה אנשים… ביהודי, בגוי, ובערבי. יהודי זה ראש הממשלה, גוי – זה נשיא ארה"ב, וערבי – פעם זה חמאס, ופעם זה מצרים. כאילו אנחנו תלויים רק בידיהם… כל פעם זה מקפיץ אותך…
כעת שנשיא ארצות הברית ביקר פה בארץ – וכולם פתחו עיניים, איזה סייעתא דשמיא… אל תבטחו בנדיבים, בבן אדם שאין לו תשועה! יהודי חי בורא עולם! אמונה! מה אתה שומע??… מה מקפיץ אותך?… אם הקדוש ברוך הוא רוצה לסובב שיהיה טוב לעם ישראל, הוא לא צריך נשיא ארצות הברית, והוא לא צריך אף אחד…!
פעם היה ויכוח בין שני 'פוסקים' גדולים… אחד היה 'יתד נאמן' והשני היה 'המודיע', האם מותר להוציא עיתון בחול המועד או לא?… יתד אמר – אסור, והמודיע אמר – מותר, רק צריך לשאיר קטע חלק…
ויתד הביא ראיה לדבריו, שמרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ביקש בביתו – לא להכניס עיתון במשך החג. ראיה מפורשת… הלך המודיע לברר אצל ר' שלמה זלמן, זה נכון?… כן! למה, הרב אוחז שאסור להוציא עיתון בחול המועד?… חייך ר' שלמה זלמן, אני לא נכנסתי לנידון ההלכתי הזה, פשוט בחג צריך להיות שמח ואסור להיות עצוב, וכשקוראים עיתון זה מכניס אותך למתח ולעצבות… תאונת דרכים, או מישהו נהרג, או מת, ה' ירחם… למה שנהיה עצובים?…
החפץ חיים היה אומר, מה אתה הולך לראות בעיתון?… אתה רק מכניס את עצמך למתח ולעצבים… מותר לבן אדם להיות נורמלי… מה אתה צריך את זה??? מה אתה מתעניין בכל הנייעס??? אז זה אמר ככה, וזה אמר ככה, אוי ואבוי מה הולך להיות… למה, זה בידיים שלו?!… הם יכולים לעשות משהו?!… ואתה רק מפסיד בזה לכל הבריאה!
ברגע ויהודים מאמינים ב'כוחי ועוצם ידי' – זה מסכן את כל הבריאה!
(מתוך 'ארחות חיים' לך לך תשפד)