אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ (ה, כא)
בירושלים התגורר הרבי הקדוש רבי גדליה משה מזוויעהל, בנו של רבי שלומק'ע מזוויעהל זצ"ל. רבי אליהו רוט, שזכה להיות המשמש בקודש של רבי שלומק'ע, סיפר:
שעות ספורות לפני שרבי גדליה משה נפטר, ראיתי אותו משנן עשרות פעמים את מזמור ט"ו בתהילים: "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ. הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ".
התפלאתי, ממשיך רבי אליהו לספר, ושאלתי אותו מה פשר החזרה על המזמור הזה כל כך הרבה פעמים?
וכך השיב: אדם שנוסע למדינה זרה חייב להצטייד בדרכון ובוויזה. לא כל המדינות מעניקות אישורי כניסה לאזרחים מכל המדינות.
אולם יש דרכון שנקרא "דרכון אינטרנשיונל". זהו דרכון דיפלומטי המוענק לאנשים חשובים במיוחד, והוא מעניק אפשרות כניסה בשעריה של כל מדינה.
להבדיל, המשיך רבי גדליה משה, בשמים יש הרבה היכלות קודש, כשלכל אחד שער כניסה משלו. יש שער שנפתח לנשמה שעבדה על עצמה בעולם הזה בעניין תפילה, ויש שער שנפתח לזו שעבדה על עצמה בעניין לימוד תורה, וכן על זה הדרך עוד שערים שנפתחים בפני מי שעבד על עצמו בנושאים אחרים.
אבל יש דרכון שפותח את כל השערים בשמים! מי שמחזיק בו יכול לגור באוהל ה' ולשכון בהר קדשו. ומי הוא בעל הדרכון הזה? דוד המלך מפרט: "הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה". מי שאף פעם לא עשה לרעהו רעה ונזהר שלא לבייש את ידידיו וקרוביו.
"ואני יכול להעיד על עצמי", סיים רבי גדליה משה, "שאף פעם לא פגעתי במישהו. לא גרמתי רע לאיש. עכשיו, כשאני עומד לעצום את עיניי ולעלות לשמים, כביכול לארץ אחרת – אזדקק ל'וויזה' שתפתח עבורי את השערים. אני משנן לעצמי את פרטי הוויזה שאיתה בע"ה ייפתחו לי השערים".
גיוואלדיג! שיהודי יכול להעיד על עצמו עדות שכזו!
(רבי אהרן טויסיג שליט"א)