נדרים דף נט
כיצד הוכיח החתם סופר את דברי רש"י בגיל שש?
דבר שיש לו מתירין
מספרים שהשאגת אריה לעת זקנותו עבר ליד העיר פרנקפורט, ופגש שם את החתם סופר שהיה אז ילד בן שש, והילד אמר לו את המשנה בתחילת ביצה: 'ביצה שנולדה ביו"ט, בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל', ופי' רש"י 'תאכל – בו ביום'.
ושאל אותו השאגת אריה מנין לו לרש"י דבר זה, אולי הפשט הוא שלבית שמאי תאכל אחר יום טוב ולבית הלל לא תאכל עולמית.
ענה הילד: הלא רבינו הקדוש שנה במשנתינו ריש ביצה 'ג' דברים שהם מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה גבי יו"ט', ואם מחלוקתם היא לאחר יו"ט, נמצאת חומרא לבית שמאי, כי לדבריהם זה דבר שיש לו מתירין, ואם נתערב אינו בטל, ולב"ה שאסורה עולמית בטל, אלא על כרחך שמחלוקתם היא על 'בו ביום'.
ואמר בעל השאגת אריה להרב שמואל סופר אביו של בעל החתם סופר מובטחני שבנך זה יהיה גאון עולם ונשקו על ראשו.
(כאיל תערוג – רשימות רי"ס)