מֵהלכות הנחת תפילין וחליצתן
* חייב אדם למשמש בתפילין בכל פעם שנזכר כי הן מונחות על ראשו ועל זרועו. ובשעת קריאת שמע ותפילה ולימוד התורה אין חובה למשמש בהן, אך נהגו למשמש בהן בעת הזכרתן בקריאת שמע.
* את הסרת הרצועה מהאצבעות, ואת חליצת התפילין של ראש, יש לעשות בעמידה; ולמנהג בני אשכנז, שמניחים בעמידה גם את התפילין של יד, יש לחלוץ גם אותן בעמידה.
* אין לכרוך את רצועת התפילין על גוף ה'בַּיִת' של התפילין, המכוּנֶה 'קציצה', אלא על השטח היוצא מצידֵי הבַּיִת, המכוּנֶה 'תִּיתּוּרָא'.
הנחת תפילין בלילה
* חכמינו ז"ל אסרו להניח תפילין בלילה, וכן בתחילת היום, מחשש שיֵרָדֵם בעוד התפילין עליו, ויפיח בשנתו, והרי זה בזיון לתפילין. ו'תחילת היום' לענין זה, היא – עד שישְׂרור הָאוֹר במידה כזו שניתן להבחין בין צבעי התכלת והלבן. ובתרגום זמן זה למעשה רבו השיטות, והן נעות בין 6 דקות לאחר עלות השחר, ל־30 דקות לפני הנץ החמה.
* מי שהתפילין מונחות עליו בשעת שקיעת החמה, רשאי להותירן עליו אף לאחר צאת הכוכבים, עד שָׁכְבוֹ לישון בלילה. אך אין לעשות כן בפני רבים, וכן אין להורות לאחרים לנהוג כך.
* היושב בבית המדרש, אשר הנמצאים בו יודעים שהניח את התפילין לפני שקיעת החמה – יש אומרים, שרשאי להותירן עליו למשך הלילה, כל עוד הוא שוהה בבית המדרש, ויש חולקים.
* מי שהתפלל ערבית מבעוד יום, או שקיבל את השבת מבעוד יום, ונזכר כי טרם הניח תפילין ביום זה – יניחן ללא ברכה.
* היוצא לדרך בלילה, או בבוקר לפני זמן הנחת תפילין, ומסיבה כלשהי קשה לו להניחן בדרך, רשאי להניחן טרם צאתו לדרך, וכשיגיע הזמן הראוי להנחתן – ימשמש בהן ויברך.
התפילין בשבתות ובמועדים
* אסור להניח תפילין בשבת וביום טוב, ואם מניחן לשֵׁם מצוה, עובר גם על איסור 'בל תוסיף'. ונחלקו הפוסקים, אם מותר להניחן בצינעה שלא לשם מצוה.
* נחלקו הפוסקים אם דינן של התפילין בשבת הוא כ'כלי שמלאכתו להיתר', או כ'כלי שמלאכתו לאיסור'; ויש להחמיר, ובשעת הדחק ניתן להקל.
* לדעת השולחן ערוך והגר"א, בימי חול המועד אסור להניח תפילין לשֵׁם מצוה. וכן מנהג רוב ישראל בימינו. ולדעת הרמ"א, חובה להניחן, וכך המנהג בחלק מקהילות בני אשכנז בחוץ לארץ.
מֵהלכות כתיבת פרשיות התפילין
* בתפילין של יד, ארבע הפרשיות נכתבות על קלף אחד, בארבעה עמודים – עמוד לכל פרשה. ובדיעבד, אם יש בתפילין של יד פרשיות הכתובות על ארבעה קלפים נפרדים – התפילין כשֵׁרות.
* את פרשיות התפילין, חובה לכתוב בסדר הבא: 'קדש', 'והיה כי יביאך', 'שמע', 'והיה אם שמוע', הן בתפילין של יד והן בשל ראש. ולכתחילה, יש לכתוב את כל הפרשיות של יד לפני של ראש.
* על פי המסורת לכתיבת סת"ם, האות 'ד' במילה "אחד" שבפסוק "שמע ישראל…", נכתבת בהגדלה יחסית לשאר האותיות. ובדיעבד, אם נכתבה האות ד' בגודל הרגיל – אין זה פוסל.