רומניה, תשי"ד. .
ממשלת רומניה הקומוניסטית אשר רדפה ועינתה מאות ואלפי יהודים ורמסה את זכויותיהם, החליטה שעליה לשפר את תדמיתה בעולם, בין יתר הפעולות החליטו לפנות לרב רוזן שהיה רבה הראשי של רומניה, ולבקשו להזמין את קורט וילהלם שהיה יהודי שומר תורה ומצוות, וכיהן כרבה הראשי של שוודיה, לערב הוקרה מצד הממשלה הרומנית .
הערב נקבע למוצאי שבת, באחד האולמות המפוארים בבוקרסט, לאירוע הוזמנו כל רבני רומניה, אשר חלקם הגיע כבר בערב שבת והתאכסנו בביתו של הרבי מסקולען זצוק"ל זיע"א.
במוצש"ק כשנכנס הרבי לאולם, השתרר שקט ודממה, כולם נעמדו ביראת כבוד, עד אשר הושיבו את הרבי בשולחן הכבוד בין הרב רוזן והרב וילהלם.
הרב וילהלם הבחין באיזו יראת כבוד התייחס הרב רוזן לרבי מסקולען, התכופף מעט, ושאל את הרב רוזן: "מי זה היהודי שכה מכבדים אותו?" השיב לו הרב רוזן בהתרגשות ואמר: "איש זה צדיק גדול הוא, אמנם חלש הוא בגופו, אך איתן הוא מאד ברוחו, מהמיוחדים שיש ליהודים פה ברומניה".
במשך הערב התכבדו מספר רבנים ידועים לשאת דברים לכבוד האורח ולכבוד ממשלת רומניה. כמובן שכולם מילאו פיהם בשבח והוקרה לממשלת רומניה, הם תיארו את מצבם הנפלא של היהודים, וכמובן הכל תודות לממשלה הקומוניסטית הדואגת עבורם לכל צרכיהם. וכל זה נאמר בזמן ובתקופה שהיו מהגרועים ביותר ליהודים שגרו ברומניה. מאות יהודים יראי ה', רבנים, דיינים, שוחטים היו כלואים בבתי כלא ומעצר, כשהם מעונים בייסורים קשים, כשחלקם לא עמדו בזה ומתו על קידוש ה' הי"ד. אף אחד מכל הרבנים שנאמו לא העז לומר לפני האורח משוודיה מילה אחת בגנותה של הממשלה.
משסיימו האורחים את ברכתם, כובד הרבי מסקולען להשמיע דברים לכבוד האורח ולכבוד הממשלה. נעמד הרבי במקומו, ביקש את סליחת המשתתפים ואמר להם כי מאחר והוא אינו נואם מיוחד או דברן מעולה, לכן במקום לנאום מבקש הוא להשמיע דברי ברכה בשיר וניגון מיוחד לכבוד האורח ולכבוד המסיבה.
מיד התיישב הרבי על כסאו והחל לנגן מתוך השתפכות הנפש את הניגון הידוע על הפסוק בתהילים (ע"ט י') "יוודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדך השפוך… תבוא לפניך אנקת אסיר בגודל זרועך, הותר בני תמותה, והשב לשכנינו שבעתיים אל חיקם אשר חרפוך ה"…'.
היה מדהים לראות איך משתלב הניגון היטב על הפסוקים שאמר דוד המלך ע"ה, ובעומק העניין את משמעות הבקשה שביקש מבורא עולם שינקום מהגויים את נקמת הדם היהודי שנשפך, ושתבוא לפניך אנקת אסיר, זעקתם של המעונים, ובידך הגדולה הותר בני תמותה – תתיר ותשחרר את ילדיך מבתי מעצר, הנהרגים עליך, והשב לשכנינו שבעתיים – שבע פעמים יותר ממה שהם מענים אותנו, ותעניש אותם על זה שהם מחרפים לשמך.
הרבי שר את הניגון בעיניים עצומות ברגש והתלהבות, בקול מרטיט וסוחף כשכולו מלא דביקות. הרב הראשי של שוודיה קלט היטב את הרמז והבין לאשורו את מצבם של היהודים ברומניה, מה שלא הבין מכל הנואמים שדברו קודם לכן, ואף אמר לרב רוזן שהדרשה הכי טובה ששמע במסיבה היתה של הרבי, ממנה גם הבין את מצבם האמיתי של היהודים ברומניה. באופן כזה נציגי הממשלה שנכחו במסיבה לא יכלו להרע לרבי כי הוא לא דיבר כלום, רק שר ניגון שבעוצמתו פילח את לבבו של הרב הראשי של שוודיה, אך לנציגי הממשלה לא אמר השיר והניגון מאומה.
*
המסיבה הסתיימה, והרבי שב לביתו. הוא לא פסק לרגע מפעולותיו למען חיזוק הדת, וגם בזמנים קשים לא עצר מלפעול והתמסר כולו להקל מצרותיהם של יהודי רומניה, בייחוד פעם ליבו לפדיון שבויים. וכששמע שהרשעים אסרו יהודים לבית הסוהר פעל הרבי בכל כוחו והפך עולמות לשחררם.
הרבה משפחות היו ללא "ראש המשפחה" הבעל או האב נלקחו והושלכו לבית הסוהר, אף אחד לא היה מוכן לעזור לאותן משפחות, כי אם ינסה לעזור יכנס גם הוא לרשימת המבוקשים, והוא מזמין לעצמו צרות נוראות.
הרבי לא חשש מסכנות אלו, דלתו היתה פתוחה תמיד לכל יהודי ביום ובליל, כששמע על משפחה במצוקה שלח מיד כסף ועזרה לתומכם, ואף הוא עצמו היה בא לחזק ולעודד את אותן משפחות שבורות. בנוסף היה נוסע לשבתות לכל מיני כפרים ועיירות לשבות עם אותם יהודים שהתגוררו שם ולהרעיף עליהם טללי חיות של אידישקייט ודברי חיזוק ועידוד.
פעולותיו של הרבי היו לצנינים בעיניהם, מצד אחד חששו לעצרו, הם ידעו היטב על השפעתו הגדולה מחוץ לגבולות המדינה, ופחדו שעלול להיות מזה רעש גדול, אך כשראו שהרבי לא מפסיק מפעולותיו ועוסק בהפצת יהדות ותורה לעם, החליטו בכל זאת לעצרו.
בראש חודש ניסן תשי"ט באמצע הלילה פרצו חיות אדם את הדלת בביתו, והובילו אותו למעצר יחד עם בנו שהיה יד ימינו בכל מעשי הגבורה והמסירות נפש שלו.
כשנודע לרב רוזן על מעצרו של הרבי, ביקש מיד להיפגש עם נשיא רומניה. בפגישה אמר הרב לנשיא, כי נראה כי השוטרים שאסרו את הרבינער עשו זאת ללא ידיעתו, ומי שנתן את ההוראה אינו מבין איזה רעש גדול יעשה הדבר בעולם.
השיב לו על זה הנשיא: "לא! הפקודה לא הגיעה מהדרג הנמוך, זה בא ממני, יודע אני איזה רושם זה יעשה בעולם, חשבנו ושקלנו את הדבר, והגענו למסקנה שהרבינער פורטוגל (זה היה שם משפחתו של הרבי מסקולען) מסוכן למדינה, ובכל מחיר חייבים להיפטר ממנו. (התכוון שבאיזה אופן יהרגוהו).
מסכת העינויים שעברו הרבי ובנו לא תתואר, די לציין שכעבור ארבעה חודשים בי"ג אב כשהשתחררו ושבו לביתם, היו שניהם נראים כה נורא עד שהרבנית, בני הבית והחסידים ברגעים הראשונים כמעט ולא הכירום. לא פעם כמעט פרחה נשמתם מרוב ייסורים על סירובם לגלות שמות של אנשים חפים מפשע, אותם יאשימו השלטונות בריגול לטובת אמריקה ואנגליה, הם סבלו ייסורים קשים ומרים אך פיהם היה חתום.
בימים האחרונים ששהה הרבי בבית האסורים, לקחוהו הרשעים חיות האדם והשליכוהו למרתף, ושם עינו אותו בייסורי איוב, תוך שהם תולשים בידם את שערות זקנו ופאותיו, כשחש הרבי שהוא בכלות הנפש והוא לא ישרוד את העינויים, ביקש מהם שיפסיקו לרגע, כי רוצה הוא לומר להם משהו. הם היו בטוחים כי עתה יפתח את פיו וידבר, הם פסקו מלענותו ופנו לשמוע מה בפיו, אמר להם הרבי: "אין לי כלום מה לומר לכם, רק ידוע שלפני שמוציאים אדם להורג, עומדת לו זכות לבקש בקשה אחרונה והיא תכובד. ע"כ מבקש אני מכם שלאחר מותי, תביאו אותי לקבר ישראל". כששמעו אותם חיות אדם את דבריו, כעסו מאוד ועטו עליו כחיות טרף להמשיך לענותו.
הידיעה בעולם על מעצרו של הרבי ובנו הגיע דרך העסקן הדגול ר' צבי בורנשטיין, מייסד האירגונים "אל תידום" ו"מוצל מאש", הוא היה נוסע במסירות נפש ברוסיה ובעוד מדינות קומוניסטיות, להצלת היהודים שחיו תחת מסך הברזל, כדי לשחררם. באותם ימים כשהגיע לרומניה נודע לו כי הרבי ובנו נתונים במעצר, התושבים המקומיים פחדו לספר על כך לא בכתב ולא בדיבור, מחשש פן יבולע להם, אך ר' צבי במסעיו בשאר המדינות הרעיש את העולם היהודי. הוא חזר לניו יורק, והקים מיד ועדת עסקנים ורבנים שמטרתה לשחרר את הרבי ממקום מעצרו, וכמה שיותר מהר כי יפה שעה אחת קודם…
בין היתר הועלתה תוכנית, מאחר ורומניה פנתה בבקשת עזרה מהאו"ם, וביקשה את התערבותו של מזכ"ל האו"ם, מר דאג המרשאלד עבור רומניה, עתה חיפשו איש קרוב למזכ"ל האו"ם, והנה נודע להם שרבה הראשי של שוודיה קורט וילהלם, הינו חבר נעורים של המזכ"ל מלימודיהם המשותפים באוניברסיטת אוקספורד.
נותרה רק השאלה כיצד משכנעים את רבה הראשי של שוודיה קורט וילהלם, אשר היה רחוק מהשקפת עולם החסידות והעולם החרדי, לשכנע את המזכ"ל עבור הרבי מסקולען.
למען הצלחת המבצע הפעילו את העסקן האגודאי מאנגליה ר' אהרן גודמן. הוא סיפר לרבה של שוודיה, שמסתמא לא שמע או הכיר את הרבי, כי שמו נישא בהערצה בפי כל יהודי רומניה, והוא אחד המיוחדים מרבני רומניה.
באותו רגע פרץ רבה של שוודיה בבכי קורע לב וזעק: "אוי, זה הרבי שלי!". ואז סיפר את כל הסיפור שהיה לו עם הרבי מסקולען, עת היה אורח כבוד של הממשלה הרומנית, ועל הרושם המרגש שהצית בו הרבי כששר את הניגון "יוודע בגויים"… ועד היום ניגון מופלא זה מתנגן בזכרונו.
רבה הראשי של שוודיה שאמור היה למחרת בבוקר לחזור לביתו בשוודיה, התקשר עוד באותו לילה לביתו למרות השעה המאוחרת, והודיע להם שאינו חוזר למחרת, אלא ממשיך הוא דרכו לניו יורק, כדי להיפגש עם הגנרל מזכיר האו"ם, ולבקש את התערבותו שישפיע על הממשלה הרומנית לשחרר את הרבי ובנו. כעבור מספר ימים שוחררו השניים מהכלא.
"נאום" הניגון הוא שיצר את קרש הקפיצה לשחרורו של הרבי ובנו ממאסרם.
(הרב יצחק ברבר, 'כולנו יודעי שמך' קדושים תשפ"ב. הובא ע"י הרב פנחס זרביב מכון למעשה לתגובות ולחומר נוסף [email protected])