מה הטעם שהשי"ן הימנית שבתפילין של ראש היא בעלת ארבעה ראשים ? │ ומה זה 'מעברתא?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילין במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ל"ב סעיפים מ"ג – מ"ד]
נגיעת האות שי"ן בתיתורא
הלכה למשה מסיני, שצריך לעשות את האות שי"ן על גבי התפילין של ראש משני הצדדים, ולמדנו בשיעור הקודם, שצריך לעשות את האות שי"ן מהבית עצמו, דהיינו, שאדם לא יקח עור ויחקוק בו צורת שי"ן וידביק על הבית, אלא צריך לקמט את הבית בצורה כזאת, שיקבל את התוצאה שיהיה שם את האות שי"ן, ומבואר בשולחן ערוך שהאות שי"ן צריך לגעת עד למטה במקום התיתורא, אבל שלא תהיה מדאי למטה באופן שהיא תשכב על התיתורא, אלא צריך שהיא תהיה למעלה מהתיתורא, כיוון שכתוב 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך', שצריך לראות את האות של התפילין, ומביא המשנה ברורה, שהמילים 'שם ה' נקרא' זה ראשי תיבות שי"ן.
ההבדל בין השי"ן הימנית לבין השי"ן השמאלית שבתפילין של ראש
היו"ד שבשי"ן, דהיינו, הראש האמצעי שבשי"ן, צריך שיגע באות שי"ן עצמה ללא הפסק, ומביא המשנה ברורה, שיש מי שסובר, שיש הבדל בין השי"ן שנמצא בצד הימני, לבין השי"ן שנמצא בצד השמאלי, השי"ן שנמצא בצד הימני, צריך שהיו"ד שבו יגע באות שי"ן, אבל השי"ן שנמצא בצד השמאלי, בזה עדיף שהיו"ד לא יגע באות שי"ן עצמה, אלא צריך שיישאר רווח, ובביאור ההבדל ביניהם, מובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', לבאר את העניין כך, הרי שתי השי"ן הנמצאים על גבי הבית של התפילין, יש הבדל ביניהם, השי"ן הימני הוא בעל שלשה ראשים, והשי"ן השמאלי הוא בעל ארבעה ראשים, ועושים את השי"ן בעל הארבעה ראשים, כמו השי"ן שבלוחות, והשי"ן שבלוחות היה חקוק, ובכדי לקבל חקיקה של שי"ן בעל שלשה ראשים, צריכים לעשות שי"ן שיש בו ארבעה ראשים, ואז האוויר ביניהם הוא בעל שלשה ראשים, וזה האות שי"ן, ומטעם זה, צריך שיהיה הפסק אוויר, שהיו"ד לא יגע עד למטה, שאם היו"ד יגע עד למטה, יהיה הפסק בחקיקה, אלא צריך לעשות חקיקה של שי"ן באוויר, וזה על ידי שעושים ארבעה ראשים לשי"ן, ולכן, צריך שהראשים האמצעים לא יגעו באות שי"ן עצמה, כדי שנקבל כאן אוויר של שלשה ראשים.
תיתורא ומעברתא
התיתורא, הוא החלק התחתון שבו מכסים את התחתית של הבית, דהיינו, היכן שהניחו את הפרשיות, וצריך שיהיה מרובע, ומעברתא, זה החלק האחורי שבו מעבירים את הרצועה, אבל, כדי שיהיה ניכר הריבוע של המעברתא, צריך לחקוק בשני הצדדים, ומשם ואילך לאחר החקיקה להתחיל את המעברתא, והחקיקה הזאת גורמת להבחין בסיום של התיתורא, שמשם מתחיל המעברתא.
כיסוי הפרשיות ותפירתם
כאשר מכניסים את הפרשיות לתוך התפילין, צריך לכסות אותם בקלף, ולתפור את הקלף בשיער של עגל, ויש בזה שתי שיטות, האם קודם כל כורכים בשיער ואחר כך עוטפים בקלף את הפרשיות, או שקודם כל עוטפים בקלף את הפרשיות ואחר כך כורכים בשיער, ולכן, יש מנהג לכרוך בשער פעמיים, פעם אחת את הפרשה עצמה ועל זה מכסים בקלף, ועל זה שוב תופרים, וזה כדי לצאת ידי חובת שתי השיטות, ובעניין שיער של עגל נאמרו שני טעמים, א. כדי לכפר על מעשה העגל. ב. כדי לזכור את מעשה העגל שעל ידי זה אדם לא יחטא.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א