כיצד ינהג אדם ששכח להזכיר 'על הניסים' בברכת המזון בסעודת פורים? │ ומדוע מזכירים 'על הניסים' בסעודת פורים שנמשכה למוצאי פורים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרצ"ה סעיף ג']
אמירת 'על הניסים' בברכת המזון
אומרים 'על הניסים' בברכת המזון בברכת הארץ, ומביא המשנה ברורה שתי דעות, באופן שאדם שכח לומר 'על הניסים' בברכת המזון, האם צריך לחזור ולברך, יש מי שאומר שצריך לחזור, משום שבפורים יש חיוב לאכול סעודה אחת, כמו שכתוב 'ימי משתה ושמחה', ומסיים המשנה ברורה, שמכיוון שהדבר שנוי במחלוקת, ספק ברכות להקל, עוד מוסיף המשנה ברורה, שזה דווקא בסעודה ראשונה שאוכל ביום הפורים, אבל בסעודה שנייה שאוכל ביום הפורים, מכיוון שכבר אכל סעודה אחת, לפי כל השיטות אם שכח לומר 'על הניסים' בברכת המזון, אינו חוזר, אלא כשמגיע לאמירת 'הרחמן', יאמר שם 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים'.
הזכרת 'רצה' בברכת המזון בסעודת פורים שנמשכה לליל שבת
פורים שחל ביום שישי ונמשכה הסעודה לתוך ליל שבת, יש כאן בעיה, מצד אחד, צריך להזכיר 'על הניסים' כי התחלת הסעודה היא ביום, מצד שני, בשעת ברכת המזון זה כבר לילה וצריך להזכיר 'רצה', ולכן הדין הוא שחייב להזכיר 'רצה' בברכת המזון, ולא יאמר 'על הניסים', כיוון שאמירת רצה חמורה יותר מאמירת 'על הניסים'.
'על הניסים' בברכת המזון במוצאי פורים
אדם שהתחיל סעודת פורים ביום, ונמשכה הסעודה למוצאי פורים, בכל זאת אומר 'על הניסים' בברכת המזון, מכיוון שהולכים בזה אחר תחילת הסעודה, והרי התחיל בפורים, ויש נידון במשנה ברורה, באופן שכבר התפלל מעריב, האם מזכיר 'על הניסים' בברכת המזון, וממשיך השולחן ערוך שיש מי שאומר, שמכיוון מברך ברכת המזון בלילה, אינו צריך להזכיר 'על הניסים', אבל נוהגים כסברא הראשונה שמזכיר 'על הניסים', כיוון שהולכים אחר תחילת הסעודה, אבל באופן הזה אם לא אמר על הניסים, בוודאי שלא חוזר משום שיש שתי סיבות להקל:
א. בשעת ברכת המזון זה כבר מוצאי פורים.
ב. בכל על הניסים שבברכת המזון בפורים, יש נידון האם חוזר ומברך באופן ששכח.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א