מה נאמר על אדם המרבה בשליחת משלוחי מנות? │ ומדוע איש לא ישלח משלוח מנות לאשה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרצ"ה סעיף ד']
מצות משלוח מנות
חייב אדם לשלוח לחברו שתי מנות בשר או של מיני אוכלים, ואפשר גם משקה, ועל כל פנים צריך שיהיה ראוי לאכילה, שנאמר 'משלוח מנות איש לרעהו' שתי מתנות לאיש אחד, וכותב הביאור הלכה בשם החיי אדם על פי הירושלמי, שאדם ששולח לעשיר מנות כאלו שאינם חשובים בעיני העשיר, אינו יוצא בזה ידי חובת משלוח מנות, ומסיים הביאור הלכה, ששאר פוסקים לא הזכירו את ההלכה הזאת לגבי עשיר, אבל בכל זאת, נכון להיזהר בזה לכתחילה, ומביא המשנה ברורה בשם הבניין ציון, שיש צד שצריך להעביר את המשלוח מנות דווקא על ידי שליח, כיוון שכתוב 'משלוח מנות'.
המרבה במשלוחי מנות הרי זה משובח
אדם שמרבה ומוסיף עוד משלוחי מנות, הרי זה משובח, ואם אין לו, מחליף עם חברו, וכל אחד שולח לשני את סעודתו, ויש לשלוח רק ביום ולא בלילה, וכן לעניין מתנות לאביונים, ואדם השולח משלוח מנות לחברו, וחברו אומר לו הריני כאילו התקבלתי, יצא ידי חובה, והפרי חדש והחתם סופר חולקים, וסוברים שלא יצא ידי חובה בזה, ויש שביארו את מחלוקתם, שנחלקו מה זה מצות משלוח מנות, האם זה חלק מסעודת פורים, או שזה עניין להרבות אחווה ורעות, אם העניין בזה הוא להרבות אחווה ורעות, אם כך, באופן הזה הוא הרבה אחווה ורעות, שהרי רצה לתת לחברו, וחברו הוא זה שסרב, אבל אם העניין במשלוח מנות הוא שזה חלק ממצות סעודת פורים, אז לא מועיל מה שאומר, הריני כאילו התקבלתי.
משלוח מנות בין איש לאשה
כיוון שהנשים היו באותו הנס, לכן גם הם חייבות במצוות היום, ואשה תשלח לאשה ואיש לאיש, ולא להפך, כי אם איש יבוא לשלוח לאלמנה משלוח מנות, יש בזה צד שזה סבלונות שלאחר הקידושין, ויש בזה בעיה, אבל במתנות לאביונים, אין חשש בזה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א