מועד קטן ח
כיצד פעל ישועות הרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן על בתו שהיגיעה לשערי מוות?
לפי שאין מערבין שמחה בשמחה
מסופר על הרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן זי"ע, שבחג הסוכות חלתה בתו, וכשהגיע ׳שמחת תורה׳ הגיעה לסכנות נפשות ממש. באותה שעה היה רבי מאיר בבית המדרש וערך את ההקפות בשמחה רבה בעוז ותעצומות כמימים ימימה, שמחה של ממש עם התורה. תוך כדי כך באו להזכיר לפניו את בתו החולנית הזקוקה לרחמי שמים מרובים. הרה"ק נכנס לחדרה וראה שמצבה אכן חמור ואנוש, הרים את ידיו הק' לשמיים ופתח ואמר:
"רבש"ע, ציווית בר"ה לתקוע בשופר – ותקעתי. ביוהכ"פ ציווית לצום – וצמתי. בסוכות ציווית לשבת בסוכה – וישבתי. ציווית לשמוח בימים אלו ובשמח"ת תורתך – ושמחתי.
"והנה כעת, בראותי את בתי החולנית על ערש דווי, עלי לקבל גם את זה באהבה ובשמחה, שהרי כך כתבת (ברכות פרק ט משנה ה): 'חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה', ופירשוהו בגמרא (ס:) 'לקבולינהו בשמחה'. אבל רבש"ע, מה אעשה, האיך אקבלנו בשמחה? הלוא עתה זמן שמחתנו, והלכה מפורשת היא (מו"ק ח:) 'אין מערבין שמחה בשמחה', ואיך אערב את שמחת החג עם שמחת הבשורה הרעה…
"ואז כשגמר אומר כששמחתו עדיין נסוכה על פניו, החלה החולנית להזיע, התחזקה אט אט עד שהתרפאה לגמרי".
(דרשו -פנינים משיחתו של גאב"ד חרדים הרה"צ ר' אשר אנשיל כ"ץ שליט"א)