מהו שיעורם של ארבעת המינים? │ מנין לנו שאדם אחד לא יכול ליטול ארבעת המינים בשביל כולם? │ ומדוע צריך לאגוד את ארבעת המינים ?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"נ סעיף א' – תרנ"א סעיף א']
שיעורם של ארבעת המינים
שיעור ענף של עץ ההדס והערבה, הוא ג' טפחים, ושדרו של הלולב בלי העלים, הוא ד' טפחים, ובאורך העלים של הלולב, לא נאמר שיעור, והשיעור הוא באמה בת חמשה טפחים, דהיינו, שמחלקים אותה לששה טפחים, ונמצא שכל טפח הוא קטן יותר, ואם כך, ג' טפחים של הדס וערבה אם אנחנו מחשבים אותם באמה בת ה' טפחים, הם רק טפחיים ומחצה, שהם עשרה גודלים, והכוונה היא לגודל של אדם בינוני, שיש בכל טפח ד' גודלים, יוצא שטפחיים ומחצה הם י' גודלים, ולולב משערים אותו גם בטפחים קטנים, יוצא שמוסיפים עוד טפח קטן על אותם י' גודלים, ושיעורו של הטפח הקטן הוא ג' גודלים ושליש, סך הכל שיעור הלולב י"ג גודלים ושליש, ויש מי שאומר, ששיעור שדרו של לולב הוא י"ד גודלים, ומבאר המשנה ברורה, שהיש מי שאומר סובר, שהטפח הנוסף שבלולב הוא טפח רגיל שמחזיק ד' גודלים, אם כך, מוסיפים על הי' גודלים עוד ארבעה גודלים.
מצות נטילת ארבעת המינים
מצות ארבעת המינים היא, שייטול כל אחד ואחד לעצמו, לולב אחד, ב' ערבות, וג' הדסים, ולא שאחד ייטול בשביל כולם, שנאמר 'ולקחתם' בלשון רבים, ולא כתוב 'ולקחת'.
נטילת הדס וערבה קטומים
אדם שנטל בד אחד של ערבה בלבד, צריך שוב לחזור ולברך וליטול שני בדי ערבה, ויכול ליטול ג' הדסים קטומים, והמקור לכך, הוא מדברי רבי טרפון שסובר, שאם נקטם ראשו, כשר, ורבי טרפון מצריך שלשה קטומים, ולכן צריך שלשה אפילו קטומים, ובשאר ימים בוודאי יש להקל ולברך, כיוון שהפסול של נקטם ראשו הוא פסול של 'הדר', וידוע שדעת הרמב"ם והוא דעת רוב הפוסקים, שכאשר הפסול הוא משום 'הדר', כשר ביום טוב שני, ולכן, בשאר הימים ודאי שאפשר להקל ולברך על ג' הדסים קטומים, ובמקום הדחק שאין הדס כשר, מספיק שייקח הדס אחד, בתנאי שלא יהיה קטום, אבל אין להקל בזה ביום הראשון שהוא מדאורייתא, אלא יקח מאחרים ויברך.
אגידת ארבעת המינים
מצוה לאגוד את ארבעת המינים בקשר גמור, משום 'זה קלי ואנוהו', ולא בקשר עניבה, אלא צריך קשר כזה שנאסר לעשות אותו בשבת ויום טוב, אבל אין חיוב לאגוד, ויכול לאגוד אותם במין אחר, ואין בזה איסור משום 'בל תוסיף', משום שאין חובה לאגוד אותו, וממילא כל אחד עומד בפני עצמו, וכן אין בזה חציצה משום שזה עשוי בשביל נוי.
לולב עדיף מתפילה
אדם שיש לפניו שתי אפשרויות, במקום שהוא גר, אין תפילה בכלל וגם אין לולב, והוא יכול ללכת לשני מקומות סמוכים, באחד מהם יש לולב, ובאחד מהם יש מקום שמתפללים, יבחר את המקום שיש בו לולב משום שזה דאורייתא, ואפילו אם הלולב ספק והתפילה ודאית, בכל זאת ילך למקום שיש בו ספק דאורייתא, ולא למקום שיש בו ודאי דרבנן.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א