מדוע חולה פטור מן הסוכה ?

ז' תשרי תשפ"ב- סימן תר"מ- סעיף ב'- אמצע סעיף ד' הגה "ואם עשאה מתחילה"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מתי קטן חייב בסוכה?באיזה אופן משמשי החולה חייבים בסוכה? ומה היא הגדרת 'מצטער' שפטור מן הסוכה?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"מ סעיפים ב' – ד']

חיוב קטן בסוכה

אומר השולחן ערוך, קטן שאין צריך לאימו והוא בגיל חמש או שש, חייב בסוכה מדברי סופרים כדי לחנכו במצוות, וכתב המשנה ברורה, שכוונת השולחן ערוך היא, כל קטן כפי חריפותו, ומבאר השער הציון, שאם הקטן הוא חריף, מגיל חמש ומעלה הוא חייב בסוכה, אבל אם הקטן אינו חריף, מגיל שש ומעלה הוא חייב בסוכה, ויש כמה אחרונים שסוברים, שאפילו קטן שאינו חריף ואז מעיקר הדין הוא חייב בסוכה רק מגיל שש, אבל בכל זאת, אם אביו בעיר, ממילא הקטן לא צריך כל כך לאימו, ואביו חייב לחנך אותו בסוכה כבר מגיל חמש, משום שאז הקטן קצת מנותק מאימו, ואם אין לקטן אב, יש אומרים, שאימו ובית דין חייבים לחנכו, ולכל השיטות אסור להאכיל קטן בידיים מחוץ לסוכה, אפילו לאדם אחר, דהיינו לתת לו לתוך פיו, או לצוות עליו לאכול.

חולים ומשמשיהם במצות סוכה

חולים ומשמשיהם פטורים מן הסוכה, משום שכתוב 'תשבו', כעין תדורו, והרי גם בכל ימות השנה, אם היה לו את החולי הזה, הוא לא היה יושב בביתו, אלא הוא היה הולך למקום שקל לו יותר עם החולי, וטעם הדבר שהמשמשים פטורים מן הסוכה הוא משום שהם עוסקים במצוה, וכל העוסק במצוה פטור מן המצוה, ולא רק חולה שיש בו סכנה פטור מן הסוכה, אלא אפילו חש בראשו או בעיניו, אם ישיבת הסוכה קשה עליו, פטור מן הסוכה, ויש אומרים, שהפטור של משמשי החולה מן הסוכה, הוא רק כאשר החולה צריך אותם, ואם יש שני משמשים ואינו צריך את שניהם בבת אחת, צריך אחד מהם לאכול בסוכה בעת שימושו של השני, ומוסיף המשנה ברורה, שבחולה שיש בו סכנה, אף על פי שהחולה כעת אינו צריך את משמשיו, בכל זאת משמשיו פטורים מן הסוכה, ומי שמקיז דם, ועושה זאת רק כדי לשמור על הבריאות, ואינו מרגיש שום חולי בעצמו אלא אדרבה, הוא שמח ומרבה באכילה ושתייה, חייב בסוכה כיוון שאינו מצטער כלל, אבל אם מרגיש בחולי ולכן מקיז דם, פטור מן הסוכה.

פטור מצטער מן הסוכה

מצטער פטור מן הסוכה, וטעם הדין הוא משום שכתוב 'תשבו', כעין תדורו, וכל השנה אדם לא גר במקום שהוא מצטער, והפטור הוא רק לו עצמו ולא למשמשיו, אבל אם הם שכירים אצל בעל הבית, וכעת בעל הבית מצטער, ובמשך כל ימות השנה כאשר בעל הבית מצטער, הם היו אוכלים וישנים אתו, אז גם בסוכות הם חייבים לנהוג כך, ופטורים מן הסוכה, והגדרת מצטער הוא אדם שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח או מפני הזבובים והפרעושים וכדומה, או מפני הריח, וכל זה דווקא כאשר בנה את הסוכה ולאחר מכן בא אליו אותו הצער, אבל אם מלכתחילה בנה את הסוכה במקום שהוא מצטער בו, זה כבר לא טוב, ואם הצער הוא רק מאכילה בסוכה, הוא פטור מהכל, אבל אם הצער הוא רק מהשינה בסוכה, הוא חייב בהכל.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן