כ"ק מהר"ם מבילגורייא זי"ע כותב בכתבי קדשו אודות דרכי אמירת דברי התוכחה והמוסר של אביו כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע:
"כ"ק אדוני אבי ז"ל, היה בקי גדול בתולדות המשפחות בישראל, ולפעמים אף יותר ממה שידעו כל בני המשפחה בעצמם. וכשהיה אומר דברי מוסר ותוכחה, היה מתחיל את דבריו לאמר: 'הרי מצד אביך אתה בנו ובן בנו של פלוני, ויודע אני שזקנך היה תלמיד חכם גדול…', או שהיה אומר: 'הרי זקנך מצד אמך עוד נסע ללובלין או לראפשיץ והיה שם מהאנשים החשובים, וכי ממך תיפסק השלשלת?!', והיה מגלה בקיאות בתולדות המשפחה, עד שלפעמים היה פלא בעיני האיש איך שגילה לו כ"ק א"א ז"ל את חשיבות משפחתו, מה שלא ידע הוא עצמו, כאמור.
"ושמעתי, שגם הרה"ק מצאנז זצ"ל היה מעורר על דרך זה את הגבירים לתת כסף לצדקה, על ידי שהיה מגלה בקיאות בתולדות המשפחות, והיה מפרט לעשיר איך שהוא קרוב משפחה לעני זה או אחר, ואז היה דורש מן העשיר להנות את העני שהוא קרוב משפחתו ולהעניק לו מתת יד חשובה".
סיפור מופלא מביא כ"ק מהר"ם זי"ע בענין זה, מה שסיפר פעם אביו כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע, סיפור המלמד עד כמה גדול כוחה והשפעתה של אמירת דברי מוסר שכאלו, שהם בבחינת "דמות דיוקנו של אביו נראתה לו בחלון" כאשר בזכות הזכרת זכר האבות ניתן לעורר את הניצוץ החבוי בלבב פנימה ולקרב את האדם לאביו שבשמים:
"בדידי הוי עובדא, שפעם אחת בחיי כ"ק אבי ז"ל (מרן מהר"י מבעלזא זי"ע) ראיתי בבית המדרש בבעלזא בחור צעיר שהוא מלובש בגדי אשכנז ועם כובע מודרני, וניגשתי אליו ושאלתיו מיהו, ואמר לי שהוא בנו של הגאון… (אביו היה אחד מגאוני התקופה זצ"ל וחיבר ספרים חשובים) וכי הוא סטודנט באוניברסיטה.
"אמרתי לו: 'אם אין לך חשק ללמוד, כדאי שתשכיר עצמך לעבוד בחנות אצל בעל-בית שומר תורה ואז תישאר שומר דת, אבל אם תהיה סטודנט, הרי במשך הזמן לא תשמור על חוקי התורה, בעוד שהנך בנו של הרב הגאון… וכך הרביתי דברים על לבו, והלך לו.
"והנה, נדמה היה אז כי לא פעלתי דבר, אולם, חלפה לה שנה ושוב בא לפני בחור זה, וסיפר לי כי דברי פעלו אצלו ונחרתו בלבו ועזב את לימודיו באוניברסיטה ועבר להיות פועל באיזו חנות של יהודי חרד. שוב חלפה שנה נוספת, והבחור הזה בא לפני וכבר היה לו קצת פיאות, וסיפר לי כי נתארס עם בתו של בעל החנות שהוא יהודי חרד. והרי לך מזה עד כמה שאין להתייאש מנפש בישראל".
סיפור נוסף מסופר בעניין זה, כפי שנשמע מפי הבעל תפילה הידוע בבעלזא, הרב החסיד ר' אברהם לייב ברגופן ז"ל: יהודי אחד שסר מדרך התורה והמצוות רח"ל, הגיע פעם לבעלזא בעצם יום השבת בשליחות הפריץ מושל המחוז, במטרה לבדוק ולתור אחר דרכים מתאימות לבצע איזה דבר שכ"ק מרן מהרי"ד זי"ע התנגד אליו מאוד.
מרן זי"ע, שידע היטב על דבר בואו של אותו אדם לבעלזא, הורה לקרוא לו לבוא לבית הכנסת, וציווה שבבואו יקראו לו לעלות לתורה. ואכן, לשמע הזמנתו המפורשת של מרן לא היה יכול הלה לסרב, ויבוא לבית הכנסת לעלות לתורה.
בהגיע עת קריאת התורה, כאשר קראו לו לעלות, עצר מרן בעדו והחל לדבר אתו קשות כדברים האלה: "וכי אינך זוכר את אביך, כיצד היה מתנהג ומה היו אורחות חייו?!".
לא היה צריך מרן להוסיף ולדבר יותר מאומה, מאחר וכבר למשמע דברים אלו נשבר האיש כליל והחל להוזיל דמעות של צער וחרטה על מעשיו הנלוזים. משכך, אִפשֵר לו מרן לעלות לתורה ולברך ברכות התורה. מני אז והלאה הפך האיש לבעל תשובה אמיתי, זנח לגמרי את מעשיו הרעים וחזר לכור מחצבתו ולדרך האבות.
(ספר 'מועדי קדשך', הובא בגיליון 'התקרבות' – בעלזא)