כיצד מכשירים נסרים לצורך סכך? │ ומה המנהג בימינו בעניין סיכוך בנסרים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרל"א סעיפים ט' – י']
תקרה העשויה מנסרים
בית שהתקרה שלו עשויה מנסרים, ואין עליהם מעזיבה, דהיינו, טיט צרורות שמניחים עליהם, הבית כמות שהוא פסול לשמש כסוכה, כיוון שהסיכוך שלו לא נעשה לשם סוכה אלא נעשה לשם בית, ואם בא להכשיר את אותם נסרים שישמשו כסכך, מספיק מה שהוא ייטול את המסמרים שהנסרים קבועים בהם, ויכוון בהם לשם סוכה, שאז מכשיר את הנסרים לסכך, וכל שכן אם הוא גם הסיר את המעזיבה, וגם נטל את המסמרים שבהם קבועים הנסרים, ודאי שזה מועיל, כיוון שעשה מעשה גדול לשם בסוכה, ומה שהשולחן ערוך מדגיש 'בית המקורה בנסרים שאין עליהם מעזיבה', מבאר המשנה ברורה, כי אם היה עליהם טיט והוא היה מסיר את הטיט לשם סוכה, ודאי שזה היה מועיל, והחידוש הוא שאף על פי שאין שם מעזיבה אלא הם קבועים במסמרים, בכל זאת די בהסרת המסמרים לשם סוכה.
אפשרות נוספת להכשיר את אותו בית שישמש כסוכה, הוא על ידי שייטול חלק מהנסרים ויכניס שם סכך כשר במקומו, ואז הסוכה כשרה, ובשאר הראשונים מבואר שצריך גם לנענע את הסכך, ואפילו אם הנסרים רחבים ד', בכל זאת אחרי שהוא הסיר מהם את הנסרים לשם עשיית סוכה, הם כשרים לסכך, ואף על פי שנסרים שהם רחבים ד', אסור לסכך בהם מדרבנן, משום 'גזירת תקרה', דהיינו, שלא יישב תחת קורות ביתו ויאמר, מה ההבדל בין הסכך של ביתי לבין סכך הסוכה, והדבר אסור משום 'תעשה ולא מן העשוי', בכל זאת מבאר המשנה ברורה, שמכיוון שהוא הסיר את המסמרים לשם בסוכה, זה מוכיח שהוא יודע שהתורה אמרה 'תעשה ולא מן העשוי', וצריך שהסכך יהיה עשה לשם סכך, ממילא לא גזרו עליו גזירת נסר, ויש שיטה הסוברת, שאם אותם נסרים רחבים ד', לא מועיל מה שהוא נוטל את המסמרים, ויש אומרים שכיוון שעשה מעשה ונטל נסר מביניהם והניח שם סכך כשר, מועיל להכשיר גם את מקום הנסר שבצידו, ואז, אף על פי שליד אותו מקום שהוא הניח סכך כשר יש נסר ד' טפחים, אבל מכיוון שהניח שם סכך כשר, הדין הוא שגם אותו נסר שבצידו כשר, ואולי הסברא בזה היא כנ"ל, שכיוון שרואים שאותו יהודי יודע שיש פסול של סכך שלא נעשה לשם סוכה, אז גם הנסר שבצידו כשר.
סיכוך בנסרים
אם הנסרים הם לא ד' טפחים, הדין הוא שהם מותרים, אבל אומר המשנה ברורה, שלכאורה לפי המבואר בסימן תרכ"ט סעיף י"ח שהיום נוהגים שלא לסכך בנסרים משופים בכלל, והטעם, משום שהם דומים לכלים, וכן משום שמא יסכך באופן שגשם לא יכול לרדת שם, וכן משום גזירת תקרה, שהרי היום מסככים את בתיהם בנסרים שאין בהם ד' טפחים, אם כן לכאורה יש לאסור בזה.
סוכה שאין לה גג
סוכה שאין לה גג, כגון שהיו ראשי הדפנות דבוקות זו בזו כמין צריף, שאין בה לא דופן ולא סכך, או שסמך ראש הדופן של סוכה לכותל, הסוכה פסולה, ואם היה לה גג אפילו טפח, או שהגביה הדופן הסמוך לכותל מן הקרקע טפח, אם כך, יש כאן או דופן טפח או גג טפח, והסוכה כשרה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א