שח הגה"צ רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי שליט"א:
סיפר לי הרה"ג רבי יחזקאל מרמורשטיין (הוא היה ראש כולל ברחובות – אחיו של מכובדנו ר׳ יעקב יו"ר בני אמונים), שפעם לפני עשרות שנים, היה ברחובות גביר גדול, והיה זה בזמן שכל הדור הקודם היה עדיין קיים, מרנן הרב מפוניבז׳, הרב שך, רבי יחזקאל לוינשטיין, רבי שמואל ורבי דוד – מלאכי עליון, זיע"א.
ופעם אחת התחילו לדבר איתו על ישיבת פוניבז׳, והוא היה מאד כאוב והזעיף פנים. אם לא תפסיקו לדבר על פוניבז׳ – אני עוזב אתכם ולא ממשיך אתכם! לא רוצה שתדברו על פוניבז׳! לא רוצה!!! וכולם לא הבינו מה קרה, מה פוניבז׳ עשתה לו… אבל שתקו. ככה זה, מה שגביר רוצה – זה מה שעושים…
אחרי זה הוא ניגש לשאול אותו, מה יש לך עם פוניבז׳, אתה כועס עליהם?
אמר הגביר – לא.
אז למה כ"כ כעסת כשהזכירו את השם פוניבז׳?
אמר לו הגביר: אתה רוצה לפתוח לי את הפצעים?!… אבל – המשיך הגביר – תשמע: כאשר הרב מפוניבז׳ פתח את הישיבה, הוא בא אלי ואמר לי תראה, יש לך המון קרקעות ואין לך מה לעשות איתם. אני פותח כעת ישיבה, ותוך זמן קצר יהיו לי שלש-מאות ארבע-מאות בחורים, בא תהיה שותף עימי חצי חצי – בעולם הזה ובעולם הבא!!! אתה מחזיק לי את הישיבה, אני מביא את הבחורים שלומדים תורה, והעולם הבא יהיה חצי חצי בינינו.
ממשיך הגביר ומספר: אני, כמנהג הגבירים, עשיר יענה עזות, שאלתי: על כמה בחורים אתה מדבר? אמר לי הרב: שלש מאות – ארבע מאות.
וכמה יש לך היום?… בערך חמשה עשר, הייתה התשובה. אמרתי לרב: כבוד הרב! אנחנו עושים עסקים ממשיים עם דברים שרואים בעיניים, אך עם חלומות – אנחנו לא עושים עסקים. כשיהיו לך ארבע מאות בחורים – נדבר… הרב ראה שאיני מעוניין, הוא הלך, ומישהו אחר זכה בזה.
כעת – אומר הגביר – אני תוהה לעצמי, הכסף נשאר לי. אין לי באמת הרבה מה לעשות עם זה, אני לא צריך כ"כ הרבה, יש לי כסף בלי סוף!
אבל יכולתי להיות שותף עם הפוניבז׳ער רב חצי חצי בעולם הבא!!!
אתם יודעים מה זה חצי-חצי בעולם הבא עם הרב מפוניבז׳?!…
עכשיו אני אוכל את הלב…
סיפור שני: הג"ר יחיאל מיכל גורדון מלומז׳ה, בתקופת מלחה"ע, לא היה אז מה לאכול, כמעט ולא היה כסף. והרבה בחורים באו אליו כי אצלו עוד היה אפשר להשיג לחם. עד שהחוב אצל האופה תפח מאוד, והוא הודיע לרב גורדון, או שאתה משלם לי או שאני מפסיק לתת לכם לחם. [ןאגב, הרב גורדון אח"כ נסע לאמריקה לזמן רב, ושילם את כל החובות שלו!!!]. אמר לו הרב גורדון: אין לי מה לשלם לך, אבל אני עושה אתך שטר כתוב וחתום, אתה ממשיך לתת לנו לחם – ואני נותן לך חצי מהעולם הבא שלי!
והאופה, כמו 'פוייער' אמיתי, אמר לו: הרב גורדון! ביזנס זה ביזנס, מצוות זה מצוות. אל תערב בין הנושאים… הלחם שווה כסף. תרומות – זה משהו אחר. ולומז׳ה נ – ס – ג – ר – ה!
והנה האופה הזה, מה הוא חושב לעצמו כעת בשמים… יכולתי לקבל מחצית מהגן עדן של הרב גורדון!!! איזה הפסד!
וסיפור שלישי: הרב מנדלסון באחת משנות השמיטה, קנה כמות אדירה של תפוחי אדמה מחו"ל, וזה הסתבך ונרקב. הוא אמר שהוא מוכן לתת לכל יהודי שיפטור אותו מן הצרה הזו (שזה גם היה הפסד כספי גדול) שטר כתוב וחתום על מחצית מן העולם הבא שלו. ואין קונה…! ונמכרתם לעבדים ואין קונה… הרי כדאי למכור את הבית שלהם בשביל לזכות בזה! חצי מהעולם הבא של הרב מנדלסון!!…
אבל אלו הגבירים ששמעו זאת אז – זה לא דיבר אליהם…
לפעמים אנשים נזכרים בכל הדברים האלו מאוחר מדי… אבל בואו נחשוב רק לרגע; בחורים צעירים, אוטוטו מתחתנים, זוכים ב"ה לילדים, מתבגרים, יש גם נכדים, עד שכבר ממש מזדקנים, ואז עושים חשבון נפש, על מה בזבזתי את החיים?… על שטויות?!
כל אחד בסוף מגיע לחשבון הנפש הזה. קצת יותר התמדה, קצת יותר יראת שמים, הייתי יכול להיות אדם גדול!!! הייתי יכול לצמוח!
(ארחות חיים)