כה היא כמות האוכל שמותר להציל משריפה ביום הכיפורים? │ באיזה אופן מותר לילדים לשחק באגוזים? │ ומה הוא שיעור האכילה שנאסר ביום הכיפורים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרי"א סעיף ב' – סימן תרי"ב סעיף ב']
עשיית מלאכה ביום הכיפורים
כל מלאכה שחייבים עליה בשבת בשוגג חטאת ובמזיד סקילה, חייבים עליה ביום הכיפורים, וכל שבשבת פטור אבל אסור, גם ביום הכיפורים אסור מדרבנן, וההבדל בין שבת לבין יום הכיפורים הוא, שהמחלל שבת במזיד דינו בסקילה, ואילו ביום הכיפורים, דינו בכרת, וגם היום שלא דנים דיני נפשות, בכל זאת יש נפקא מינה בדבר, והיא, לעניין קים ליה בדרבה מיניה, דהיינו, החובל בחברו בשבת, מכיוון שבזמן שדנו דיני נפשות, הוא היה מחויב מיתה בידי אדם, הדין הוא שהוא פטור מתשלומין, ואפילו אם הוא חובל בו בשוגג, אבל ביום הכיפורים שיש בזה רק כרת, חייב בתשלומין.
קניבת ירקות ופיצוח אגוזים ביום הכיפורים
כל דבר שאסור לטלטל בשבת, אסור לטלטל ביום הכיפורים, והתירו לקנב ירק, ומביא בזה המשנה ברורה שני פשטים, או שהכוונה היא שהוא מנתק את העלים מהקלחים כדי שהעלים יהיו מוכנים לחתוך אותם בערב במוצאי יום הכיפורים, ואף על פי שהוא פורח ביום הכיפורים בשביל הלילה שהוא חול, בכל זאת התירו לו, כדי שלא יצטרך לתקן הכל בערב ותהיה נפשו עגומה עליו, או שהכוונה היא להדחת ירק לצורך הלילה, והתירו זאת כדי שלא יצטרך לתקן הכל בערב ותהיה נפשו עגומה עליו.
התירו לפצח אגוזים ממנחה קטנה שהיא סמוכה לערב, כדי שיהיו מוכנים לצורך סעודת מוצאי יום בכיפורים, ולא יצטרך לטרוח בהם לאחר התענית, וטעם ההיתר הוא, משום שבאותה שעה דרך בני אדם לתקן מאכלם החול לצורך הלילה, וניכר שעושה לצורך הלילה, אבל לפני מנחה אסור, משום שנראה כמתקן לצורך היום, וההיתר הוא רק כשחל יום הכיפורים בחול, אבל כשחל יום הכיפורים בשבת, לא התירו לו לקנב ירק ולפצח אגוזים, כדי שלא יבוא לעשות כך בכל שבתות השנה להכין ביום לצורך הלילה, ואומר המשנה ברורה, שהיום נהג לאסור לקנב ירק ולפצח אגוזים ממנחה קטנה, משום שבדורות האחרונים התחילו לקלקל ולמהר לעשות דברים אלו לפני מנחה, ולכן ביטלו את ההיתר הזה.
הצלת אוכל משריפה
אם נפלה דליקה ביום הכיפורים, מותר להציל סעודה אחת לצורך הלילה כמו שמציל בשבת לסעודת מנחה, והטעם הוא, כדי שלא יצטרכו להתענות עוד, כיוון שלא יהיה להם מה לאכול.
משחקי ילדים
נהגו שהתינוקות משחקים באגוזים, ודווקא על השולחן, אבל לא על גבי קרקע, משום שיבואו להשוות גומות.
שיעור איסור אכילה ביום הכיפורים
אדם האוכל ביום הכיפורים בשיעור כותבת הגסה שהוא פחות מכביצה בינונית, חייב (מה שלא משערים בכזית וכמו בכל איסורי התורה, הוא משום שהיכן שכתוב לשון אכילה, משערים בכזית, אבל ביום הכיפורים לא כתוב אכילה, אלא כתוב לשון עינוי, וחזקה היא שבפחות מאכילת כותבת לא מיושבת דעתו של אדם כלל, והרי הוא רעב ומעונה כבתחילה) ושיעור זה שווה לכל אדם, ואף על פי שמן התורה חצי שיעור אסור מן התורה, והאיסור הוא באכילה כל שהוא, בכל זאת נפקא מינה במה שהוא חייב לגבי הקל הקל תחילה, ולכן חולה שצריך גם ככה לאכול, עדיף שיאכל שיעור שאין בו חיוב כרת.
כל המאכלים מצטרפים לשיעור זה, אפילו מלח שעל הבשר וציר שעל הירק, שהם באים להכשיר את האוכל, וכל דבר שבא להכשיר את האוכל, נחשב כאוכל, אבל אכילה ושתייה לא מצטרפים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א