מֵהלכות ראש השנה
* בראש השנה ויום הכיפורים שחלים בשבת, לדעת השולחן ערוך, אומרים את פסוקי 'צדקתך' במנחה, ולדעת הרמ"א, אין אומרים.
* מי ששכח בליל ראש השנה לומר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, עליו לברך שנית, אולם, בנוגע למי ששכח זאת ביום ראש השנה – נחלקו הפוסקים אם יברך שנית.
* שני הימים של ראש השנה נחשבים כ'קדושה אחת', כלומר, כיום אחד ארוך, ויש לכך משמעות הלכתית לענינים מסוימים; ונחלקו הראשונים אם הם נחשבים כ'קדושה אחת' גם לקולא.
* יש אומרים, שבראש השנה אין לברך 'שהחיינו' כי אם בלילה הראשון, ולא בשני. ולכתחילה יש לחשוש לדבריהם, ולהכין מראש בגד חדש, או פרי חדש, ולכוון בברכת שהחיינו גם עליו.
* נוהגים שלא לאכול בראש השנה מאכלים חמוצים או חריפים, לסימן טוב, שתתחדש עלינו שנה מתוקה, וכן ראוי להימנע מאכילת פרי בוסר, שאינה סימן טוב.
מֵהלכות עשרת ימי תשובה
* בעשרת ימי תשובה, יש להרבות בתפילות ובתחנונים, ומנהג ישראל עוד מימות הראשונים לומר 'סליחות'. וכן מוסיפים בימים אלו את תפילת 'אבינו מלכנו' לאחר תפילות שחרית ומנחה.
* בעשרת ימי תשובה, ראוי יותר מבכל השנה להחמיר בדברים שמעיקר הדין ניתן להקל בהם אך יש מקום להחמיר בהם; מפני שבימים אלו נכון להתרחק יותר מהרגיל מחשש איסור.
מֵהלכות ערב יום הכיפורים
* מצוה לאכול בערב יום הכיפורים, והראשונים כתבו טעמים רבים למצוה זו. והיו מגדולי הדורות שנהגו לאכול ברציפות במשך כל היום. ונחלקו הפוסקים אם נשים חייבות במצוה זו, וכן נחלקו בנוגע לחולה שאינו מתעתד לצוּם ביום הכיפורים, אם הוא חייב במצוה זו.
* מנהג ישראל כבר מימות הגאונים, שכל אדם לוקח בערב יום הכיפורים תרנגול, מסבב אותו מעל ראשו, ואומר "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי", ונותן את בשר העוף לעניים.
* מי שתרנגול ה'כפרות' שלו נמצא 'טריפה' – נחלקו הפוסקים אם צריך לשוב ולעשות כפרות על תרנגול אחר, ויש אומרים שישוב ויעשה כפרות בכסף.
* בערב יום הכיפורים לא אומרים בפסוקי דזמרה את 'מזמור לתודה', משום שאמירתו נחשבת כהקרבת קרבן תודה, וביום זה אסור להקריבו.
הלכות שונות
* ברכת 'מאורי האש', יש אומרים שהיא ברכה על ההנאה מאור האש, ולדעתם אין לֵהנות מאור האש מצאת השבת עד שמברכים עליה. ורבים חולקים, אך בכמה מקומות החמירו הפוסקים לכתחילה כדעה הראשונה.
* חכמינו ז"ל אסרו לאכול פת שנאפתה בידי גוי, אף אם ישראל השגיח על תהליך אפייתה ואין ספק על כשרותה, מחשש שקירוב הדעת הנוצר מכך יגרום להתערבות ישראל בגויים.
* חכמינו ז"ל אומרים: "ברא הקדוש ברוך הוא יצר הרע, ברא לו תורה תבלין", כלומר, שהתורה מצילה מהיצר הרע ומבטלת אותו. וכתבו הפוסקים, שעיקר פעולת התורה כ'תבלין' ליצר הרע, באה על ידי לימוד בספרי מוסר בקביעות.