סימן תלב /// סעיף ב' 1
- בברכה אחת יכול לבדוק כמה בתים, דההליכה מבית לבית לא נחשבת להפסק.
- אם בודק את ביתו ואח"כ הולך לחנותו, כותב המ"ב בשם הח"א שצריך לחזור ולברך, אמנם החק יוסף והמאמר מרדכי סוברים שכולה חדא מצוה, ולכן ל"צ לחזור ולברך, שהרי הוא מחוייב ללכת ולבדוק את כל המקומות שיש בהם חמץ ולא שייך לומר שההליכה היא הפסק.
- הפמ"ג כותב לגבי הטלית קטן שאם התעטף בביתו בברכה ואח"כ הלך לביהכנ"ס הוא מחוייב לחזור ולברך שוב משום שההליכה היא הפסק, ואילו הח"א חשש לדעת הסוברים של"צ לחזור ולברך, משום שס"ל דבברכת המצוות אין הדבר נחשב להפסק, והחק יוסף והמ"מ סוברים שיש חילוק בין דין הטלית לחמץ, שבטלית יש מצוה בכל טלית וטלית, ולכן יש כאן הפסק בהליכה מבית לבית, משא"כ בבדיקת הבתים שזה מצוה אחת.
- אומר השו"ע שיכול הבעה"ב להעמיד כמה מבני ביתו לבדוק את כל המקומות, וה"ה אדם שאינו מבני ביתו יכול הוא לבקשו שיבדוק בשבילו, ומ"מ עדיף שיסייע הוא בבדיקה, משום שמצוה בו יותר מבשלוחו.
- מדינא יכול לסמוך בדיקה על נשים ועבדים ואפילו על קטנים, ומ"מ מלכתחילה לא יסמוך עליהם אלא על גדולים מגיל י"ג , משום שהבדיקה יש בה טורח גדול, ויש לחוש שמא יתעצלו ולא יבדקו יפה יפה.
- נחלקו הפוסקים האם כשהוא עושה את תחילת המצוה יש את העניין של מצוה בו יותר מבשולחו שיעשה את כולה, דדעת הפמ"ג שאין עניין שיעשה את השאר, אמנם השו"ע הרב כתב שנכון שהוא עצמו יבדוק את כל הבית, ומשמע דס"ל שבכל העשיה של המצוה נאמר הדין דמצוה בו יותר מבשלוחו.
- השעה"צ מסתפק האם יש את המעלה של מצוה בו יותר מבשלוחו כנגד לימוד תורה.
- כתב בספר תניא שאת כל ענייני הפסח לא יעשה ע"י גוי, והפמ"ג אומר שאף לא ע"י הקטנים, והוסיף שאף שלא ע"י הנשים.