סיפר הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א: פעם אחת הגיעו אלי זוג צעיר מארצות הברית עם מספר ילדים קטנים כ"י, ודברו על מצבם הכלכלי הדחוק. ובהיות הבעל אברך תלמיד חכם השוקד על תלמודו, אינם רוצים לעזוב את עסק התורה הק' חלילה, כאשר היה תמיד באמנה עמהם – בימי בחרותו למד באחת הישיבות המובחרות שבירושלים ת"ו, והיה מבני החבורה כאן, והשתתף בשיעורים מדי שבוע בשבוע. ולאחר הנישואין התגוררו פה עיה"ק כמה שנים כמנהג הרבה בני חו"ל, והמשיך בשקידה בלימוד הישיבה הקדושה. אך לאחר שנולדו להם כמה ילדים נצרכו לחזור למדינת הים, ועברו להתגורר באחד מפרברי העיר ניו יורק הגדולה. וכאשר רצו בכל מאודם שימשיך הבעל לשקוד על תלמודו הצטרף שם לאחת מן החבורות החזקות שבכולל אברכים מצוינים, ומתגדל יפה בלימודיו, אך דא עקא שמצב הפרנסה בביתם בכי רע. ועל כך באו עתה כשבקשתם בפיהם להתחזק לבבם באמונה ובביטחון, כאשר ידוע שהוצאות המחיה והפרנסה באמריקה גדולים יותר, ובפרט כשטפלי תליא ביה, ועצם הוצאות החודשיות הרגילות משתרגים ועולים תדיר.
בתוך שיחתם עמי הדגישו כמה פעמים, שלעת עתה אין הם שואלים אם לעזוב את הכולל או לצאת לעבוד, רק ברצונם להמשיך בכל לב בעסק התורה כי טוב סחרה מכל סחורה, על אף שזה כרוך בחיי דחקות ולחץ עול הפרנסה. – ורק מבקשים להתחזק באמונה שלמה בכל לב, ולדעת אם אין הם שוגים בהחלטתם הנחושה שלא לעזוב את עסק התורה.
התרגשתי מאוד לנוכח הגילוי המופלא שאנו זוכים לראות בדור עני ושפל שכזה, משפחה שלמה בישראל המשליכים אחרי גוום את כל חיי העולם הזה, ומוכנים במסירות נפש לנהל את חיי ביתם על לחם צר ומים לחץ. ודיברתי עמהם הרבה דברי חיזוק באמונה וביטחון, כמאמר הכתוב (תהלים לב, י) "הבוטח בה' חסד יסובבנו". על דרך שפירש הרה"ק הרר"א מפאריסוב זצוק"ל, בשם הרה"ק השרף מקאצק זצוק"ל [הובא בסה"ק שיח שרפי קודש, פרשת בראשית], "רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו", כי הרשע בכל תהלוכותיו הכל 'מכאובים' לו, ועל הכל הוא מתרעם תמיד, שהכל אינו טוב אצלו, ולכן 'רבים מכאובים לרשע'. אבל 'הבוטח בד' חסד יסובבנו', שכל מה שמסבב אותו הכל 'חסד' אצלו, ומקבל כל קורותיו בשמחה. כמ"ש צדיקים: מי שיש לו אמונה יש לו הכל, ואם נחסר לו משהו הרי זה מורה על החיסרון באמונה, ודו"ק. וכמאמר החכם, במקום שתספר לה' את גודל צרותיך, תספר לצרותיך את גדלות ה', ותתחזק באמונה איתנה.
כך הארכתי עמהם בדברי עידוד וחיזוק, שעליהם לשמוח מאוד בחלקם שזוכים לתורה מתוך הדחק, ואין לשער ואין לתאר גודל השמחה והנחת רוח שנעשה בזה למעלה בשמים, וברוך השם יצאו מחוזקים מאוד.
והנה למרבה הפלא, לא חלפו שבועיים ימים מעת שחזרו לביתם באמריקה, והנה מתקשר אלי האיש בטלפון בשמחה גדולה, שלהפתעתם הגדולה זכו בכרטיס 'לוטו פלורידה', שהיה בו סכום עצום בלעה"ר, ובבת אחת נעשו עשירים גדולים. ואמר לי האיש שבסכום זה יכולים בעז"ה לרכוש בית משלהם, להתפרנס בכבוד כל ימי חייהם, ולהשיא את כל ילדיהם בכבוד ובריווח. אבל עיקר שמחתם הגדולה היתה על כך, שעתה יוכל הבעל לישב בהשקט על התורה ועל העבודה כתשוקתו ואוות נפשו ונפש בני ביתו.
ולמדנו לקח מוסר השכל מטיב זה המעשה, שלא לאבד חלילה את זיק האמונה, ואף כשעוברים לפעמים זמנים קשים, צריך לבטוח בהשם יתברך שלא יטשנו ולא יעזבנו, ובוודאי יבואו גם ימי הטובה והברכה, אמן.
[ספר "טיב המועדים – חנוכה" בעריכה מחודשת]