כיצד ינהג בעצמו תלמיד חכם כתחליף לתענית? │ מדוע מלמדי תינוקות אסורים בתענית? │ ומה הטעם שלא גוזרים תענית ביום חמישי?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקע"א סעיף ב' – סימן תקע"ב סעיף ב']
תלמיד חכם אסור בתענית
מבואר בשולחן ערוך, שאסור לתלמיד חכם לשבת בתענית, מפני שהוא ממעט ממלאכת שמים, ומבאר המשנה ברורה, שלא מדובר כאן באופן, שלפי דרכי התשובה הוא חייב להתענות על עבירות שהוא עבר, אלא מדובר כאן באופן שאין לו עוונות ידועים שהוא צריך להתענות בהם, אלא עוונות שאדם דש בעקביו, ועל זה נאמר שאסור לו לשבת בתענית, עוד מוסיף המשנה ברורה, אף על פי שלא לכל עניין יש בימינו דין של תלמידי חכמים, בכל זאת לעניין זה שאסור לתלמיד חכם לשבת בתענית, יש לנו דין תלמיד חכם, ומי שנחשב תלמיד חכם, אסור לו לשבת בתענית, ואף על פי שנאמר בסעיף הקודם, שהיושב בתענית נקרא קדוש.
הנהגת תלמיד חכם כתחליף לתענית
הגדרת תלמיד חכם לעניין זה, הוא מי שתורתו אומנותו, ובביאור הלכה מביא בשם ספר חרדים, שמי שתורתו אומנותו, ויודע דעת ויראת שמים, לא ייחלש ולא יתבטל מלימודו, אבל יום אחד מן השבוע יתרחק מבני אדם, ויתבונן בינו לבין קונו, ויתקשר מחשבתו בו כאילו הוא כבר עומד לפניו ביום הדין, וידבר לק-ל יתברך כאשר ידבר עבד אל רבו ובן אל אביו, וכעין זה כתב החיי אדם, שאפילו על עוונות ידועים שצריך להתענות לכפרה כמה ימים, אם הוא תלמיד חכם ותורתו אומנותו, אפילו בזמן הזה, לא יסגף את עצמו, אך שישוב לפני ה' בלב שלם, ויבכה מקירות הלב, וילמד יותר ממה שהיה רגיל, כי התורה היא מקווה טהרה.
מלמדי תינוקות אסורים בתענית
אם הציבור מתענים, לא יפרוש התלמיד חכם מהם, ומלמדי תינוקות, דינם כתלמידי חכמים לעניין זה, ומשני טעמים, גם משום שעל ידי התענית הם ממעטים ממלאכת שמים, וגם משום שהם גוזלים את הבריות שהרי הם פועלים ללמד את הילדים.
קטן וקטנה שקיבלו תענית
קטן בן י"ג שנה ויום אחד וקטנה בת י"ב שנה ויום אחד שקיבלו על עצמם תענית, נדרם קיים וצריכים להתענות, ואפילו אינם יודעים לשם מי נדרו, ואם הם יודעים לשם מי הם נדרו, הנדר חל מן התורה בשנה אחת קודם, דהיינו, בקטן מי"ב שנה ויום אחד, ובקטנה מי"א שנה ויום אחד, והאבא יכול להפר את נדרי בתו רק עד שתהיה גיל י"ב שנה וששה חודשים, ואומר לה בלשון הפרה, והאבא הוא זה שנאמן על הגיל המדויק של ילדיו.
תענית ביום חמישי
לא גוזרים תענית על הציבור בתחילה ביום חמישי, משום שכשקובעים תענית ביום חמישי יצטרכו שתי סעודות, אחת לחמישי בלילה, ואחת לליל שבת, ואנשים יצרכו הרבה אוכל, וכאשר הסוחרים יראו שאנשים קונים שתי סעודות גדולות, לצורך הלילה ולצורך סעודת שבת, יסברו שרעב בא לעולם, ויפקיעו את השערים, ואפילו במקום שאין חשש להפקעת שערים, כגון בעיר שרובה גויים, אסור, אבל אם התענית של יום חמישי היא באמצע, כגון, שגזרו תענית שני חמישי ושני, מותר, ובמדינות אלו שלא מצויים מפקיעי שערים, מותר לגזור תענית ביום חמישי, וכן נוהגים.
תענית בימים שלא מתענים בהם
לא גוזרים תענית על הציבור בראשי חודשים, או בחנוכה ופורים ובחול המועד, ואם התחילו כבר להתענות על הצרה אפילו יום אחד, ובתוך ימי התענית נפלו ימים אלו, מתענים ומשלימים את התענית, ויש אומרים, שרק כאשר הם ידעו מזה שבאחד מימי התענית יפגע אחד מאלו הימים, אז הדין הוא שלא מפסיקים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א