מה דינו של יחיד שקיבל על עצמו להימנע מאכילת בשר? │ מה היא מגילת תענית? │ ובאלו ימים לא יתענה חתן ביום חופתו?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקע"ב סעיף ג' – סימן תקע"ד סעיף א']
תענית בט"ו בשבט
ט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות, צריך לנהוג בו כעין יום טוב, ולכן, אם הציבור גזר תענית בה"ב (שני חמישי ושני) ובאחד מימי הבה"ב פגע ט"ו בשבט, דוחים את הבה"ב, כדי שלא ייצא תענית בט"ו בשבט, אבל אם כבר התחילו להתענות, אין מפסיקים, וכמו לעניין ראש חודש וחול המועד שאם התחילו להתענות, אין מפסיקים.
יחיד שקיבל על עצמו להימנע מאכילת בשר
פעם אחת גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום שני עד ראש השנה, ובאחד מימי השני הללו, חל ט"ו באב, ולא רצה לאכול בשר, אבל בערב יום הכיפורים ובסעודת מצוה כגון פדיון הבן, מותר בבשר ויין, ואומר המגן אברהם, שמכיוון שהציבור נהג את המניעה מאכילת בשר על פי מהרי"ל, לכן, מכיוון שהמהרי"ל לא התכוון לגזור להימנע מלאכול בשר בערב יום הכיפורים ובסעודת מצוה, בכוונתו תלוי הדבר, ומותרים לאכול בשר בערב יום הכיפורים ובסעודת מצוה, אבל יחיד שקיבל עליו להימנע מאכילת בשר, חלה עליו ההימנעות הזאת גם בימים טובים, כיוון שאינו מחויב לאכול בשר אפילו בשבת ויום טוב.
מגילת תענית
מגילת תענית, היא מגילה שכתובים בה כמה ימים שנעשו בהם ניסים לאבותינו, וחכמים עשו את אותם הימים כמו יום טוב, שלא להתענות בהם, ואסור להתענות לפניהם ולאחריהם, אבל בזמננו, בטלה מגילת תענית, ומותר להתענות בכל הימים הכתובים בה, וכן לפניהם ולאחריהם, חוץ מחנוכה ופורים שהם מאותם ימים הכתובים במגילת תענית מפני הניסים הגדולים המפורסמים שנעשו בהם, שהם נשארו בחזקתם, והם יותר חשובים משאר ימים טובים הכתובים במגילת תענית, ואסור להתענות בהם, אבל לפניהם ואחריהם, מותר להתענות, וכן מותר להתענות לפני ואחרי שבתות וימים טובים.
תענית יום החופה
כתב הרמ"א, אדם שחל אצלו נישואין בחנוכה, אסור לו להתענות, אבל אם יש לו נישואין בניסן, מתענה ביום חופתו, כיוון שכל מה שנוהגים שלא להתענות בניסן, זה רק מנהג, וכן יכול להתענות בל"ג בעומר, וכן בימים שמראש חודש סיון ועד שבועות, ובימים שבין יום הכיפורים לסוכות, אבל באסרו חג ובט"ו באב ובט"ו בשבט, אינו מתענה, כיוון שזה הוזכר בגמרא, ויש מקילים, שבכל הימים שאין אומרים בהם תחנון, חתן ביום חופתו לא יתענה, ובראש חודש ניסן, יתענה.
היוצא מעירו אל עיר שנוהגים בה תענית
אדם ההולך ממקום שמתענים למקום שלא מתענים, ודעתו לחזור למקום הראשון, צריך להתענות את כל התעניות שקיבלו עליהם בני עירו, משום שצריך לקבל עליו את חומרי המקום שיצא משם, וכל זה דווקא כשהיה במקום שמתענים בשעת קבלת התענית, אבל אם הוא לא היה באותו מקום כשגזרו על הקהל את התענית, הגזירה לא חלה עליו, ודווקא תענית על תשובה ועל כל צרה שלא תבוא, אבל אם התענית היא על גזירה שעברה, כמו כ' סיון בפולין וכדומה, לא צריך קבלת תענית, כיוון שזו תענית ציבור.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א