מדוע חתן ביום חופתו לא צם בתענית דחויה? │ האם מותר לשחוט בתשעה באב? │ ובאיזה אופן הולכים להשתטח על קברי גויים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקנ"ט סעיפים ט' – י]
ברית מילה בתשעה באב שנדחה
כתב השולחן ערוך, ברית שחלה ביום ראשון, ובאותו יום חל תשעה באב שנדחה, דהיינו, תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, הדין הוא, שבעל הברית לא צריך להשלים את הצום, אלא מתפלל מנחה גדולה, ואחר כך מותר לו לאכול, משום שזה יום טוב שלו, ויבדיל על הכוס לפני שיאכל, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', מה הדין אם לאחר חצות היום עדיין לא התקיימה הברית מילה, האם מותר לבעלי הברית לאכול גם אם עדיין לא התקיימה הברית, או שמא צריכים להחמיר ולחשוש, שמחמת איזה סיבה שהיא, הברית לא תתקיים בסופו של דבר, ויוצא שהם ביטלו את הצום בחינם, ומובא, שמלשון הפוסקים משמע, שיש להחמיר שלא לאכול מיד אחרי חצות, אלא רק לאחר הברית, ומובא כאן בהערה, שכשם שמותר לבעל הברית לאכול, מותר לו גם לנעול נעליים, ובשם שו"ת שבט הלוי מובא שאם הותרה לו אכילה, בוודאי שגם הותרה לו רחיצה ונעילת הסנדל, עוד מובא כאן בהערה, שהזמן הראוי להבדלה הוא לפני הברית, כדי שיוכל לשתות מהכוס של מילה.
השלמת הצום בתענית דחויה
אם חלה מילה בתשעה באב שאינו נדחה, צריך להשלים את הצום, וכן בשאר צומות שגזרו הציבור, או בכל ד' צומות אם לא היו דחויים, צריך להשלים, וכן חתן ביום חופתו שזה רגל שלו, או בסתם תענית ציבור, או בכל ד' הצומות, אם הצומות לא היו דחויים, צריך להשלים את הצום, ונותנים לתינוק לשתות כוס הברכה של הברית, אבל אם היו דחויים, לא צריך להשלים את הצום, ומובא בביאור הלכה, שכל מה שחתן אינו צריך להשלים את הצום, זה דווקא ביום חופתו, אבל אם שאר שבעת ימי המשתה חלים באחד מד' הצומות, אפילו אם זה נדחה, חייב לצום, משום ששבעת ימי המשתה לא נחשבים כרגל שלו.
מי הם בעלי הברית
בעל ברית, היינו, אבי הבן ואמו, המוהל, והסנדק, אבל לא המכניס והמוציא את התינוק, וכל שכן ששאר המוזמנים אינם נקראים בעלי הברית, ואף על פי שמותר לבעלי הברית לאכול בצום שנדחה, לא יעשו בצום סעודה גדולה כמו שעושים ביום רגיל אם זה לא היה תשעה באב, אבל בלילה מותר להם לעשות סעודה.
שחיטה בצום תשעה באב
נוהגים שלא לשחוט לצורך הלילה או לצורך אחרי תשעה באב, והיינו למי שנוהג לאכול בשר בליל עשירי, שהרי לאלו הנוהגים איסור באכילת בשר גם בליל עשירי, אסור לשחוט בתשעה באב גם לאחר חצות, כיוון שבלאו הכי אסור לאכול בשר בלילה, ובספר אליה רבה מיקל לשחוט בתשעה באב לאחר חצות, גם לנוהגים איסור באכילת בשר בליל עשירי, ובשעת הדחק יש להקל, וכן נוהגים לא להכין צרכי סעודה לצורך הלילה, אלא רק אחר חצות, והטעם, מביא הביאור הלכה בשם הלבוש, כדי שיהיה יושב ושומם באבלות של ירושלים, להתעסק ולהתאונן בנהי וקינות, ולא בדברים אחרים המשמחים ומסיחים דעתו מן האבלות.
תפילה על הקברות
נוהגים ללכת על קברי ישראל כדי שיבקשו עלינו רחמים, ואם אין קברי ישראל, הולכים אפילו על קברי גויים, לומר שאנחנו חשובים כמתים, וכל זה דווקא רק בריחוק ד' אמות מהקברות, אבל לא על הקברות ממש ואפילו בקברי ישראל, כיוון שיש חשש שידבקו בו החיצונים, ומובא כאן בהערה, שהמקור שלא להיות ד' אמות סמוך לקבר, הוא מדברי המגן אברהם בשם כתבי האר"י, שאין ללכת על הקברות אלא לצורך הלוויית המת, ובפרט אם לא תיקן עוון קרי, שאז נדבקים בו החיצונים, ומשמע שדעתו שאין ללכת על הקברות גם לצורך, וכן מובא בשם אגרות משה, שמחמת דברי האר"י, אין ללכת לבית הקברות אפילו לבקר קברי אבות ביום היארצייט, אבל לא נהגו כך, ומצד שני מובא בשם מנחת אלעזר, שכוונת האר"י היא, שלא ללכת על הקברות שלא לצורך, אבל לצורך מצוה, כגון, להשתטח על קברי צדיקים ולהתפלל שם, מותר.
אין אומרים צידוק הדין בתשעה באב, כיוון שהוא נקרא מועד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א