מה הטעם שאוכלים סעודה נוספת לפני סעודה המפסקת? │ למה צריך להפסיק בין הסעודות דווקא בתפילת מנחה הרי אפשר להפסיק גם בברכת המזון? │ ומדוע אסור להימנע מאכילת בשר בתשעה באב שחל בשבת?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקנ"ב סעיפים ח' – י']
זימון בסעודה המפסקת
כתב השולחן ערוך, בסעודה המפסקת יש להיזהר שלא יישבו שלשה בני אדם יחד, כדי שלא יתחייבו בזימון, ויתכן שביאור הדבר הוא, על פי מה שכתוב במשנה ברורה לעיל (סקי"א) שיש עניין, שסעודה המפסקת לא תהיה באופן של דרך כבוד ותענוג, ובדיעבד, אם ישבו שלשה יחד, בכל זאת לא יזמנו, כיוון שלא נחשבת ישיבתם לישיבה בקביעות.
כל מה שנאמר לעיל שאסור לאכול בסעודה המפסקת שני תבשילים, וכן שלא לשבת על כיסא אלא על קרקע, וכן שלא יישבו שלשה אנשים יחד כדי שלא יתחייבו בזימון, כל זה אמור רק בסעודה המפסקת שהיא אחר חצות, ואין דעתו לאכול אחריה עוד סעודת קבע, אבל אם אכל לפני חצות, או שאכל לאחר חצות אבל בדעתו לאכול אחריה עוד סעודת קבע, אינו צריך להיזהר בכל הדברים האלו.
אכילת סעודה נוספת לפני סעודה המפסקת
כיוון שבסעודה המפסקת שלאחר חצות יש מגבלות, ואין אחריה סעודת קבע, נהגו בגלילות אשכנז, לאכול סעודת קבע לפני מנחה, ואוכלים בה שני תבשילים, ולאחר מנחה אוכלים סעודה המפסקת, וכפי הדין שמבואר לעיל, ומי שמחמיר על עצמו לאכול רק סעודה אחת לאחר חצות ולא להרבות בסעודה שקודם חצות, קדוש ייאמר לו.
הסיבה שמפסיקים בתפילת מנחה בין הסעודה שלפני חצות לבין סעודה המפסקת, ולא מפסיקים ביניהם בברכת המזון בלבד, הוא משום שבהפרדה בין הסעודות על ידי ברכת המזון, גורם ברכה שאינה צריכה, ורק אם מתפלל מנחה בין שתי הסעודות, יש הפסק אמיתי בין שתי חלקי הסעודה.
טעם הדבר שעושים סעודה נוספת
אדם שאוכל תבשיל אחד לפני מנחה ותבשיל אחד לאחר מנחה, אינם מצטרפים אחד לשני לאיסור אכילת שני תבשילים בסעודה המפסקת, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם המגן אברהם, טעם נוסף למנהג לאכול סעודה גדולה לפני מנחה, מפני שבזמן בית שני, היה יום טוב בתשעה באב, והיו מרבים בסעודה, ולכן גם עכשיו לא זזים מאותו מנהג, להיות לזיכרון שייהפך במהרה בימינו לששון ולשמחה, וכן מובא כאן בהערה בשם סידור יעבץ, שבריבוי סעודה זו שאוכלים לפני חצות, יש בזה אמונה ונחמה, וביטחון שהקב"ה יהפוך ימים אלו לששון ולשמחה, והגר"א בהגהות השולחן ערוך כתב, שמקורו של הרמ"א הוא מדברי הרא"ש, שהטעם למצות אכילה בערב יום כיפור הוא כדי שהתענית לא תזיק.
אכילת בשר בתשעה באב שחל בשבת
אם ערב תשעה באב חל בשבת, או שחל תשעה באב בשבת ונדחה לאחר השבת, מותר לאכול בשבת בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, ומעלה על השולחן אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו, אבל צריך להפסיק מבעוד יום, ואומר המשנה ברורה, שאסור למנוע ממנו, ואף על פי שאין חיוב אכילת בשר בשבת, בכל זאת, כיוון שאדם נמנע מאכילת בשר משום אבילות, יש בזה עבירה, ומובא כאן בהערה בשם האגרות משה, שגם בסעודה שלישית מותר לאכול בשר אפילו מי שלא רגיל לאכול בסעודה שלישית בשר, וכן מותר לשיר זמירות שבת.
ברית מילה שחל בשבת זו, יעשו את סעודת הברית לפני מנחה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א