אהרון הכהן שומע את הטרגדיה האיומה בפטירת שני בניו אהובים – וידום אהרון! הוא שתק, הוא קבל יסורין וגזירת הקל באהבה! וכתב רש"י: שבעבור ששתק אהרון – קבל שכר על שתיקתו, שנתייחד עמו הדבור, שפרשת שתויי היין נאמרה לו לבדו. שכר כה עצום, שנתייחד עמו הקב"ה לבדו, בעבור מה? בעבור שקבל את הדין באהבה, לא תמה ולא טען לא שאל ולא הקשה – שתק וקבל באהבה, ועליו הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"
גדולה היתה שתיקתו של אהרון שלכך זכה לשכר כה גדול, אומר החפץ חיים זיע"א שהכתוב אומר "וידום אהרון" ולא נאמר "ויחריש אהרון"? אלא שבעת שמבשרים לאדם בשורה רעה, אף שמחריש הוא, אבל בהבעת פניו אפשר להבחין האם הוא שמח או עצוב בבשורה זו. שונה הוא הדומם, שלא ניכר עליו כלום בכל עת ובכל מצב. מעלתו של אהרון שלא רק שהחריש לשמע הבשורה הקשה, אלא אף עשה עצמו כדומם שלא ראו על פניו שום סימן של עצב או הבעת פנים – "וידום אהרון" – ולכך קבל שכר גדול על שתיקתו.
לבעל הדברי חיים מצאנז זיע"א נפטר בן בגיל צעיר לימים בן שבע שנים, הלוויתו התקיימה בשעת בוקר מוקדמת, ועוד בטרם תפילת שחרית כאשר חזר מהלוויה אמר את הדברים הבאים:
בדרך העולם כשאדם הולך ברחוב ומישהו טופח לו על הגב טפיחה חזקה, מסתובב האיש לראות מי המכה, אם הוא רואה שזה שונאו מיד הוא כועס וזועק, אבל כאשר הוא רואה שזה אוהבו משכבר הימים הוא מחייך אליו ושמח על טפיחתו, כי סוף סוף חברו הוא. כן הנידון במכה שקיבלתי בפטירת בני סיים מרן הדברי חיים - קבלתי היום מכה איומה בגב מכה כואבת ומכאיבה עד מאד, אך כאשר התבוננתי ממי קבלתי מכה זו אמרתי לעצמי - הרי הבורא יתברך הכני, הבורא שאני כל כך אוהבו! אם כן בוודאי אקבל זאת באהבה ובשמחה!
כשנפטר בנו של החפץ חיים רבי אברהם בגיל צעיר לימים כבן עשרים ושלוש שנים, הגיעו אנשים רבים לנחמו, שום אנחה לא נשמעה מפיו ושום דמעה לא זלגה מעיניו, לבאים לנחמו אמר: "ה' נתן וה' לקח יהיה שם ה' מבורך מעתה ועד עולם" – עתה ידעתי כי יהודי אני!
והוסיף וסיפר החפץ חיים למנחמים הרבים מעשה נורא ומזעזע אשר קרה בימי האופל האיומים של האינקוזיציה, המעשה המובא בספר תולדות אדם (פרק טז) וכך סיפר: בתקופת האינקויזיציה בספרד בשנת רנ"ב שחטו הרשעים צמאי הדם לעיני אם צדקנית את שני ילדיה האהובים והיקרים, אשת החיל נשאה אז עיניה למרום ובלב מחושל לחשה תפילה: רבונו של עולם אמנם מאז ומעולם אהבתיך, אך כל עוד היו לי ילדי היקרים והחביבים היה לבי חלוק לשנים, עוד נתבצר שם מקום לאהבה גם לילדי היקרים, ואילו עתה לאחר שילדי כבר אינם הפך לבי כולו קן לאהבתי הלוהטת אותך, עתה יכול אוכל לקיים באמת מצוה זו של ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך!!
ואז הכריז החפץ חיים בהתלהבות: רבונו של עולם את האהבה שאהבתי עד עתה את בני הריני מוסר מעתה לך!
זה הרב בירנצווייג ממיר?
איזזה יופי.
זה הרב בירנצוייג מראשי מערכת המשנה ברורה של דרשו