מדוע אין אומרים תחנון בערב תשעה באב ?

כ"ז שבט תשפ"א- סימן תקנ"ב- סעיף י"א- סימן תקנ"ג- אמצע סעיף ב'"ונהגו שלא ללמוד"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מי שמתענה בכל ימי שני וחמישי במשך השנה כיצד ינהג באופן שחל ערב תשעה באב ביום שני?האם מותר לאכול שוב לאחר סעודה המפסקת? ומתי מתחיל הצום?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקנ"ב סעיף י"א – סימן תקנ"ב סעיף ב']

תענית שני וחמישי בערב תשעה באב

כתב השולחן ערוך, אדם שקיבל על עצמו להתענות בימי שני וחמישי בכל ימות השנה, ובאותה שנה חל להיות ערב תשעה באב ביום שני, ומבאר המשנה ברורה, שאם הוא יצום בערב תשעה באב, יהיה לו קשה לצום למחרת בתשעה באב, מותר לו להישאל על הנדר, או לווה התענית ופורע, דהיינו, שהוא צם ביום שני בשנה אחרת, אבל אין הכוונה שהוא פורע ביום אחר בשנה הזאת במקום אותו יום שני, מכיוון שהוא קיבל על עצמו תענית של ימים מסוימים, והוא חייב להתענות דווקא באותם ימים, וכיוון שביום שני של ערב תשעה באב אינו יכול להתענות, לכן יפרע את אותו יום שני לשנה האחרת, אבל גם זה לא פשוט, שהרי הוא קיבל על עצמו את שני וחמישי של השנה הזאת, ואיך יפרע בשנה אחרת ? ומבאר המשנה ברורה, שכיוון שאין אפשרות אחרת, סומכים בזה על הירושלמי שסובר, שאפילו אם הוא קיבל על עצמו ימים מסוימים הוא יכול לפרוע ביום אחר.

אומר הרמ"א בשם הגאונים, שבאופן כזה, צריך להתענות עד לאחר תפילת מנחה בערב תשעה באב, ואוכל סעודה מפסקת לאחר מנחה סמוך לביאת השמש וכן נוהגים, ואף על פי שיש מנהג בכל גלילות אשכנז לאכול סעודה אחת לפני מנחה ואוכלים בה אפילו שני תבשילין, ובסעודה המפסקת שאסור לאכול בה שני תבשילין אוכלים אותה אחרי מנחה, אבל כאן שאינו יכול לסעוד שתי סעודות אלא רק סעודה אחת בלבד, אותה סעודה נחשבת לסעודה המפסקת עם כל הדינים שבה, והוא הדין מי שמתענה תענית חלום או יארצייט, וטוב שיתנה בפעם הראשונה להתענות רק עד לאחר חצות היום, ויתפלל מנחה גדולה, ויאכל סעודה, ואחר כך יאכל סעודה המפסקת.

תחנון בערב תשעה באב

אין אומרים תחנון בערב תשעה באב במנחה, משום שתשעה באב נקרא 'מועד', ואם חל בשבת, אין אומרים 'צדקתך', אבל אומרים 'אב הרחמים', וכן מזכירים נשמות.

אכילה לאחר סעודה המפסקת

אף על פי שאדם אכל סעודה המפסקת, מותר לו לאכול סעודה נוספת, אבל אם קיבל על עצמו שלא יאכל עוד היום, חלה עליו התענית, ואסור, וקבלה בלב אינה קבלה, אלא צריך להוציא זאת בשפתיו, שמקבל על עצמו שלא לאכול עוד אותו יום, ונכון שיתנה בפירוש בפה או בלב, שאינו מקבל עליו התענית עד בין השמשות.

זמן התחלת התענית ושאר עינויים

תשעה באב לילו כיומו לכל דבר, ולא אוכלים כבר מבעוד יום, ובין השמשות שלו אסור כמו יום כיפור, ומותר ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל עד בין השמשות, ואם קיבל על עצמו שלא לאכול עוד לאחר סעודה המפסקת, אסור ברחיצה וסיכה, כיוון שבקבלתו הוא כולל את כל דיני תשעה באב חוץ מנעילת הסנדל, וכל זה רק כשקיבל על עצמו את ההוספה מפלג המנחה והלאה, אבל לפני פלג המנחה זה לא דין של תשעה באב, אלא סתם תענית, לכן, מה שקיבל, קיבל, ומה שלא, לא, וביום חול נוהגים לחלוץ את הנעליים לפני 'ברכו', ואפילו שמתפללים מעריב מבעוד יום, ואם הוא שבת, חולצים לאחר ברכו, חוץ מהש"ץ שחולץ לפני ברכו, מפני הטירוף.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

דילוג לתוכן