מה נחשב לשני תבשילין שאסור לאוכלם בסעודה המפסקת? │ איזה מאכלים נהגו לאכול בסעודה זו? │ ומדוע אוכלים סעודה זו על הקרקע?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקנ"ב סעיפים ב' – ז']
אכילת בשר ודגים בסעודה המפסקת
כתב השולחן ערוך, בסעודה המפסקת שאוכלים בערב תשעה באב אחר חצות, אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואף על פי שהדבר אסור כבר מראש חדש אב, מבאר המשנה ברורה, שאמנם מצד המנהג כך הוא הדין, אבל בערב תשעה באב אחר חצות, הדבר אסור מעיקר הדין, ואסור לאכול בשר אפילו אם עברו עליו יותר משני ימים ולילה אחד, והחידוש בזה, משום שכל הסיבה שאסור לאכול בשר, הוא משום שבטלו הקרבנות, ולאחר שעברו על הבשר ג' ימים, זה כבר לא נחשב בשר לעניין קדשים, שהרי אפילו קרבן שלמים שהם נאכלים הכי הרבה זמן, זה לא יותר משני ימים ולילה אחד, ועל זה החידוש כאן, שבכל זאת נהגו לאסור, וכן דגים ועופות, לא מקריבים מהם על גבי המזבח, חוץ מתורים ובני יונה, וכן, אין שמחה אלא בבשר בהמה, והחידוש הוא, שבכל זאת נהגו לאסור, וכן נהגו לאסור יין מגתו אפילו שאינו חשוב ואין בו שמחה, וטעם המנהג לאסור אכילת דגים, הוא משום שיש מקומות שדגים הם בכלל בשר, ועוד, שהוא עולה על שולחן מלכים, ויש שמחה לאדם באכילתם, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שדגים שאסורים הם רק דגים חשובים, אבל דגים פשוטים כמו 'סרדינים' וכדומה, אינם בכלל האיסור.
אכילת שני תבשילין בסעודה המפסקת
איסור אכילת שני תבשילין בסעודה המפסקת, וכמבואר בסעיף א', הוא אפילו שהם למעשה מין אחד, אלא שהוא בישל אותם בשני סירים, זה כבר נחשב שני תבשילין, ואסור לאכול אותם בסעודה המפסקת שעושים בערב תשעה באב אחר חצות, והמשנה ברורה מבאר, שזה דווקא בשני תבשילין שהם שונים במהותם, כגון, שאחד בלילתו עבה ואחד בלילתו רכה, אבל אם שניהם בשווה, אין קפידא לבשל בשתי קדירות, ועוד, שהאיסור הוא לאדם אחד שאוכל משני תבשילין, אבל שני בני אדם שונים שכל אחד אוכל תבשיל אחר, אין בזה איסור, ודבר שדרכו בכך כל השנה, כגון אפונין שנותנים עליהם בצלים וביצים ברוב הפעמים, הם נחשבים לתבשיל אחד, ומובא כאן בהערה בשם הכף החיים, שהולכים אחרי אותו אדם שמבשל, ואם דרכו בכך תמיד, מותר, אף על פי ששאר האנשים דרכם לבשל בדרך כלל כל דבר בנפרד, ותבשיל שנעשה מדבר שנאכל כמו שהוא חי, נקרא תבשיל לעניין זה, ואפילו שלעניין בישולי עכו"ם זה לא נחשב תבשיל, וכגון חלב שהתבשל, שלא נחשב בישולי עכו"ם לאסור אותו, בכל זאת לענייננו אסור, מכיוון שטעם האיסור של אכילת שני תבשילין, הוא משום שבריבוי תבשילין יש כבוד ותענוג, ולכן, גם דבר שנאכל חי, אסור לאכול אותו בסעודה המפסקת, ואין חילוק בין צלי לבין מבושל לעניין זה, ומובא כאן בהערה, שדבר אפוי אינו נחשב לתבשיל, ולכן, מותר לאכול פת ותבשיל באותה סעודה.
אכילת מיני פירות
מותר לאכול פירות חיים ואפילו כמה מינים.
מאכלים שנוהגים לאוכלם בסעודה המפסקת
נוהגים לאכול עדשים עם ביצים מבושלים בתוכם, שהם מאכלי אבלים, ונחשב כתבשיל אחד, ומדובר באופן שאוכל אותם בבת אחת, ודווקא כשדרכו לבשל כך בכל השנה, שאם אין דרכו בכך, הרי זה שני תבשילין ואסור לאכול אותם, והטור והלבוש כתבו, עדשים או ביצים, וכך המנהג, ויש נוהגים לאכול ביצים קשות שהם גם מאכל אבלים, ואסור לחלק את הסעודה לשניים, ולאכול שני תבשילין, וגם אסור להפסיק בברכת המזון.
מנהגי אבלות בסעודה המפסקת
מי שיכול, יאכל בסעודה המפסקת פת חריבה במלח וקיתון של מים, ויש מחמירים לאחר האכילה להטביל את הפת באפר ולאוכלו, על שם הכתוב, 'ויגרס בחצץ', ובכל זאת לא ימעט באכילתו, אלא יעשה באופן שיוכל לעבור את הצום בקל, וכן בשתיית המים יעשה באופן שיוכל לעבור את הצום בקל.
נהגו לשבת על גבי קרקע בסעודה המפסקת, כדי שתהיה הסעודה שפלה, ואדם שהוא חלש, יכול להניח כרית תחתיו, ואין צריך לחלוץ נעליים, משום שהאבלות נוהגת רק בלילה, ולא בסעודה המפסקת, ולכן לאחר הסעודה מותר לשבת על הספסל.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א