סיפר הרב שמואל פלאי שליט"א (ספר 'והוא פלאי' עמ' קצו):
יש לי גיס, שהיה פעם גביר גדול, היה מחזיק תורה, תורם לישיבות וכו', ונהפך עליו הגלגל בצורה נוראה ממש עד כדי כך שלא היה פת לחם בביתו.
הוא סיפר לי סיפור שאירע עמו בעת אירוסי בנו לפני מספר שנים. הוא אירס את בנו עם כלה יתומה, שכנראה הקימו עבורה קרן וכך היתה אפשרות לממן את החתונה, והוא לא היה צריך להתחייב כמעט כלום.
והנה ביום של האירוסין, בצהריים, נזכרה אשתו שהיא לא קנתה זר פרחים לכלה. היא אמרה לו: "אנחנו חייבים ללכת לקנות זר פרחים לכלה". הוא שאל כמה זה עולה, והיא ענתה לו: "כמה מאות שקלים".
"אין לי", הוא השיב לה, "אין מאיפה לקנות את זה".
אשתו התחילה לבכות. "זו כלה יתומה, הם נותנים כל כך הרבה, איך אני אבוא לאירוסין בלי זר פרחים? זו בושה גדולה מאוד".
אחרי עשר דקות, דופק שליח בדלת, ו… מביא זר פרחים.
"מה זה?" —
מתברר שזה משלוח מאיזה בת של בן דוד מאמריקה…
הוא מתקשר אליה ושואל: "מה קרה?"
והיא אומרת לו: "מה, זה הגיע?… איזה טיפשים. הזמנתי זר פרחים שיביאו לכם לראש השנה, וזה הגיע עכשיו, באב. הם טעו שם בחנות, במקום להביא לקראת ראש השנה, הם הביאו את זה באב".
את זר הפרחים הזה לקחו ונתנו לכלה, והכל בא על מקומו בשלום…
רואים כאן השגחה פרטית מדוקדקת, איך שהכל עם חשבון. מצד אחד הקב"ה מייסר את האדם, ומצד שני מסדר את העניינים, שלא ייגרם לו שום צער שלא אמור לבוא עליו.
(הרב פנחס זרביב שליט"א, 'למעשה')