שח הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א: שמעו נא למעשה פלא שאירע זה עתה לאחרונה, בשלהי שנת תש"פ, עם אברך חשוב צדיק בן עליה, הנודע בשערים במסירות נפשו להביא שמחת חג בבתי אלמנות – כאשר הוא שולח לביתם מתנות לקראת כל מועד.
לשם סידור החבילות המיועדות לחלוקה בארבע כנפות הארץ, עליו למצוא מקום רחב ידים, ששם יסדרו אותן באריזות נאות, ומשם הן נשלחות אל לכל עיר ועיר.
והנה לקראת ראש השנה דהאי שתא, ביקש מבעל אולם שמחות שיואיל בטובו לנדב את האולם שברשותו, ואכן הלה ניאות והסכים לתיתו חינם אין כסף.
כאשר הגיעה המשאית עם החבילות, ביקשו להכניסם אל תוך האולם, אלא שמחמת השעה המאוחרת בלילה היה המקום סגור על מסגר ובריח.
מה עשה הקב"ה? – עד שנתיישב האברך בדעתו האם להעיר את בעל האולם משנתו, עבר שם אחד מקרוביו שראה את הנעשה, וסיבר את אזנו – "אף אני יש תחת ידי את מפתחות המקום", ופתח את הדלת לרווחה, והחלו לפרוק את 'הסחורה'.
אדהכי והכי סייר 'בעל המפתח' באולם לראות שהכל כשורה, ומן השמים מצא שזרם העלעקטרי"ק (חשמ"ל) של חדר ההקפאה – נפל. באותה שעה היו מונחים בחדר ההקפאה מיני בשר לרוב, אשר שוויים וערכם עולה קרוב לעשרים אלף שקל!
אילו לא היה מרגיש בזה, הרי לא היו נכנסים לשם עד למחרת, והיה הבשר 'נפסל בלינה' ומתקלקל בחום הכבד ששרר באותם הימים. זכה אפוא בעל האולם לראות כיצד אותו החסד שעשה לאחרים – כאשר נדב את האולם חינם אין כסף , הועיל לו עצמו פי כמה וכמה – שלא ניזוק בממונו.
וזה כלל גדול, שכל העושה חסד לאחרים – הרי באמת עושה הוא טובה לעצמו הרבה יותר. פעמים שזוכה לראות נפלאות ההשגחה בעליל, ופעמים שאין נראה הדבר לעיניים, אך נאמנים עלינו דברי חז"ל שיותר ממה שבעל הבית עושה עם העני – העני עושה עם בעל הבית.
נוסיף על כך מענינא דיומא: דבר נפלא אמר אחד מצדיקי הדור שליט"א, שהנה לכאורה מן התימה הוא כיצד הננו מרהיבים עוז בנפשנו לומר בפה מלא 'אזמין לסעודתי אושפיזין קדישין', וכי 'דרך ארץ' היא להזמין את שבעת הרועים הקדושים לבוא להסב עמנו, קרוצי חומר?…
אלא, היות ובחג הסוכות אנו מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם, וכדברי חז"ל הנודעים (במ"ר כא כד), ונמצא שאנו גומלים חסדים אף למי שאינם ראויים – על כן 'בדין' הוא שאף האושפיזין קדישין ירדו ממכון שבתם השמים לקדש את בני ישראל, אף אם אינם ראויים…
ומעתה, קל וחומר בן בנו של קל וחומר, למי שגומל חסד ומיטיב לעמו בית ישראל – שבוודאי האושפיזין קדישין יגילו וישמחו עמו.
(באר הפרשה)