האם מותר לאחרים להנות מהפירות שהביא הגוי ביום טוב עבור יהודי אחד? │ ואיזו קולא נוספת יש לעניין איסור תחומין?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', הקדמה לסימן תקט"ו]
אכילת פירות שהובאו על ידי גוי ביום טוב
כתוב בגמרא (מסכת ביצה כד:) גוי שהביא ליהודי פירות במתנה ביום טוב, והחשש הוא, שאותם פירות היו מחוברים ביום טוב, והגוי קצץ אותם ביום טוב כדי להביא אותם ליהודי במתנה, הפירות אסורים עד 'בכדי שיעשו', ונחלקו הראשונים בכוונת הדבר, דעת רש"י, שבכדי שיעשו הכוונה היא, בליל יום טוב שני, אבל אחרי שיעור של בכדי שיעשו בליל יום טוב שני עצמו, כבר מותר להשתמש בפירות, כי הסיבה שחז"ל אסרו את הפירות בכדי שיעשו, היא בכדי שלא יהנה ממלאכת יום טוב, ולאחר שהמתין בליל יום טוב שני שיעור זמן של בכדי שיעשו, הוא כבר לא נהנה ממלאכת יום ממה נפשך, שהרי אם היום הקודם הוא קודש, אז היום השני הוא חול, והוא המתין בו בכדי שיעשו, ואם היום השני הוא קודש והיום הראשון הוא חול, אז הוא בכלל לא עשה איסור, ורוב הראשונים הסכימו לשיטה זו של רש"י.
אמנם יש מהראשונים שפירשו, שהסיבה שחז"ל אסרו את הפירות בכדי שיעשו, היא לא משום שלא יהנה ממלאכת יום טוב, אלא חוששים שמא אותו יהודי שקיבל את המתנה, יאמר לגוי ביום טוב לעשות באיסור, וכדי שלא יהיה ליהודי רווח מאותם פירות חז"ל אסרו לו אותם, וממילא, בהזדמנות אחרת, היהודי לא יאמר לגוי לעשות לו איסור, ולפי זה, האיסור של 'בכדי שיעשו' הוא עד מוצאי יום טוב שני, כי אם יהיה מותר לו כבר בליל יום טוב שני, יהיה לו רווח מזה שהגוי קצץ לו את הפירות, ויש לו פירות בליל יום טוב שני, וכתוצאה מזה, הוא עלול לומר לגוי שיעשה לו מלאכה ביום טוב עצמו, ולכן, לפי אותם שיטות בראשונים, אסור בכדי שיעשו עד מוצאי יום טוב שני.
נפקא מינה בין שיטות הראשונים
נפקא מינה נוספת בין הטעם של רש"י שאומר שהסיבה שחז"ל אסרו בכדי שיעשו, הוא משום שלא יהנה ממלאכת איסור, לבין הטעם של שאר הראשונים שאומרים שזה גזירה שלא יאמר לו לעשות, היא, האם האיסור הוא רק למי שהובא בשבילו, או גם לכל ישראל, אם סיבת האיסור היא שלא יהנה ממלאכת יום טוב, האיסור הוא לכל אדם ולא רק למי שהובא בשבילו, אבל אם סיבת האיסור היא כדי שלא יאמר לגוי לעשות ביום טוב, האיסור הוא רק למי שהובא בשבילו, אבל לאחרים, רק ביום אסור משום מוקצה, אבל במוצאי יום טוב מותר מיד, כי אין אדם חוטא ולא לו, ולא חוששים שמא יאמר היהודי לגוי לעשות באיסור לצורך אחרים.
קולא נוספת בעניין איסור תחומין
עוד מבואר בגמרא, שאם אין מאותו המין במחובר, בתוך התחום, מותר, וחוץ לתחום, אסור, והאיסור הוא רק לאכול ולהנות מזה, אבל מותר לטלטל את הפירות, וכן יש קולא נוספת לעניין תחומין, שאוכל שהובא בשביל יהודי אחד, מותר ליהודי אחר לאכול את אותו הדבר ואפילו בו ביום.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א