יום רביעי כ"ט באב תש"פ
אֵילו מלאכות אסור לעשות ביום טוב אף לצורך 'אוכל נפש'?
המלאכות הקשורות בהכנת התבואה, החל מהחרישה והזריעה, ועד ה'ריקוד', שהוא ניפוי הקמח לפני הלישה – אסורות ביום טוב גם כאשר הן נעשות לצורך 'אוכל נפש'; למעֵט מלאכת 'בורר', שמותרת ביום טוב לצורך אוכל נפש, בתנאים מסוימים, (ראה להלן). וראה במקורות בנוגע למלאכת 'הטוחן'.
וטעם האיסור, משום שהדרך היא לעשות מלאכות אלו בכמוּת גדולה, לצורך תקופה ארוכה, ונראה הדבר כאילו אינם נעשות לצורך יום טוב. ויש הסוברים שמלאכות אלו אסורות ביום טוב מדאורייתא. והן אסורות אף כאשר לא היה ניתן לעשותן בערב יום טוב, וכן אף כשהן נעשות בשינוי מהצורה שבה רגילים לעשותן בימות החול.
[שו"ע תקו, ב, ומשנ"ב ה-ו; שו"ע תקי, ב, ומשנ"ב ז; וראה ביה"ל שם ד"ה אם, ושו"ע תקד, א, ומשנ"ב ט]
Doron Horowitz Flash90
אבן קטנה נפלה לתוך קערת 'סלט' ביום טוב – האם מותר להוציאהּ?
בהמשך לאמוּר: נחלקו הפוסקים באיזה אופן הותרה הברירה ביום טוב – יש אומרים שהיא מותרת רק בשינוי מהצורה שבה רגילים לברור בימות החול, ולכן, דבר שהדרך לבוררו ביד, אסור לבוררו ביד.
ולדעה זו אסור, לדוגמה, לברור ביד עצמות מדגים ובשר, קליפות שהתערבו במאכל, אבן קטנה שנפלה לתוך קערת 'סלט', וכדומה.
ויש אומרים שמותר לברור בצורה שבה בוררים בימות החול, אך לדעתם, דבר שמקובל לברור ממנו כמוּת גדולה לצורך תקופה ארוכה, אסור לבוררו אפילו ביד.
ולכל הדעות, אסור לברור כל דבר שהוא באופן שנראה כבורר לצורך תקופה ארוכה.
[שו"ע תקו, ב, (וראה עוד שם), משנ"ב י-יב, ושעה"צ יא; ביאורים ומוספים דרשו, 9; משנ"ב תקי, ז, וביה"ל שם ב, ד"ה הבורר]
האם מותר למיין משחקים ביום טוב?
בהמשך לאמוּר: בנוגע לחלק מהמלאכות המותרות ביום טוב לצורך 'אוכל נפש', ישנו כלל – "מתוך שהותרה לצורך אוכל נפש, הותרה אף שלא לצורך אוכל נפש", כלומר, שאם יש צורך בעשיית מלאכות אלו ביום טוב שלא לצורך אוכל נפש, מותר לעשותן.
ונחלקו הפוסקים אם כלל זה אמור גם לגבי מלאכת 'בורר', דהיינו, שמותר לברור ביום טוב כלים, בגדים וספרים, באופן שבו מותר לברור מאכלים ביום טוב, (ראה לעיל); או שהיא אמורה רק לגבי מאכלים, ואילו ברירה בחפצים אחרים אסורה מדאורייתא אף כשהיא נעשית לצורך יום טוב.
[ביאורים ומוספים דרשו תקו, 8]