יום רביעי ח' באב תש"פ
איזה דבר אסור להפוך בשבת כלפי הרוח מדאורייתא?
אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'המעבד', הכוללת כל פעולה המכשירה עור של בעלי חיים לשימוש, כגון מליחת העור, ודריכה על העור כדי להקשותו. וכן עיבוד חֵלֶב של בעלי חיים – כגון מליחתו, או הפיכתו כלפי הרוח כדי להקשותו – אסור מדאורייתא, (או באיסור הקרוב לדאורייתא). ועיבוד מאכלים – כגון מליחת בשר לצורך שימורו לתקופה ארוכה – מותר מדאורייתא, ואסור מדרבנן.
וככל איסורי שבת, אסורה מלאכת המעבד גם ביום טוב; אולם, במקרה ששחטו בהמה ביום טוב, והעור עלול להתקלקל, התירו חכמים להניחו על גבי הקרקע במקום שעוברים בו בני אדם, במטרה שידרכו עליו ויעוּבד מעט.
[שו"ע תצט, ג, ומשנ"ב ה, יג ו־טו; ביאורים ומוספים דרשו, 12-13; משנ"ב שכא, כא; וראה שו"ע שם, ב-ו]
עור של בעלי חיים – האם הוא 'מוקצה' בשבת?
לדעת השולחן ערוך, עור של בהמה, בעודו לח – הוא 'מוקצה' בשבת, ולאחר שהתייבש – אינו מוקצה. ולדעת הרמ"א, עור הבהמות הגדולות, המכוּנות 'בהמה גסה' – כגון שור ופרה – אינו מוקצה אף בעודו לח, ועור הבהמות הקטנות, המכוּנות 'בהמה דקה' – כגון כבש ועז – הוא מוקצה אף לאחר שהתייבש.
וביום טוב, אם יש אפילו 'כזית' בשר המחובר לעור, מותר לטלטל את כל העור אגב כזית זה, שראוי לבישול ולאכילה ביום טוב, כיון שהעור 'בטֵל' לבשר. וכמו כן, עור של בהמה שנשחטה ביום טוב, הנמצא במקום שעלול להתקלקל – לכל הדעות מותר לטלטלו למקום שמוּר.
[משנ"ב תצט, ד ו־טו, ושעה"צ ז]
האם מותר לטלטל ביום טוב את שארית הנרות שבפמוטות?
פיסות שעווה וחֵלב, אינן 'מוקצה' ביום טוב, כיון שניתן להשתמש בהן כחומר בעירה לאש, אשר מותר להדליק ביום טוב.
ואם הן מיועדות למכירה – לדעת השולחן ערוך אסור לטלטלן משום איסור 'מוקצה', ולדעת הרמ"א מותר; ואם מקפידים שלא להשתמש בהן לשום צורך שהוא – הן אסורות בטלטול אף לדעת הרמ"א, כדין 'מוקצה מחמת חסרון כיס'.
ופיסות שעווה וחֵלב הנותרות בפמוטות לאחר שדלקו בהם הנרות ביום טוב – אינן מוקצה; וכן מותר לטלטל שאריות אחרות מן הנרות, כגון 'דיסקיות' מתכת המצויות בימינו, ולהוציאן מהפמוט ביום טוב.
[משנ"ב תצט, טו; ביאורים ומוספים דרשו, 17]