"משנכנס אדר מרבין בשמחה", לפי שבחודש זה נעשו נסים לישראל. לדעת רוב הפוסקים אין דין זה נוהג באדר ראשון, אך יש שכתבו שהוא נוהג גם באדר ראשון. והגר"ש ואזנר סיפר שפעם אחת הראה להחזון איש את מה שכתב החתם סופר בשולי אחת מתשובותיו: "א' דר"ח אדר ראשון שמרבים בו בשמחה", ואמר החזון איש: "מהתאריכים בתשובות החתם סופר ניתן ללמוד".
ופירוש 'מרבים בשמחה' - יש שכתבו דהיינו להסיר דאגה ועצב מלבו, אך רבים כתבו שיש לעשות אף פעולות של שמחה, כמו אכילה ושתיה, שתיית יין ועריכת שמחות; ויש שכתב שכל פעולה המרבה שמחה יש בה מצוה.
[משנ"ב תרפו, ח; ביאורים ומוספים דרשו, 26; אדרת הסופר, עמ' ד]