ר' מרדכי ברקוביץ (שם בדוי) הוא אברך בן תורה בכל רמ"ח אבריו. אין דבר שהוא עושה כדבר המובן מאליו. כל דין וכל הלכה נבדקים אצלו מהשורש עובר לעשייתם. אין פלא שהשו"ע הוא מלווהו התמידי. הוא מכיר כמעט כל סעיף-קטן ב"משנה ברורה" ונושאי כליו. דבר זה מקנה לו בהירות נפלאה בכל אשר עושה. הוא חש שההלכה לגביו אינה כמצות אנשים מלומדה.
מזה כמה ימים מתהלך ר' מרדכי כולו תפוס הרהורים. הלכה למעשה נקלעה לפניו ואינו יודע כיצד לנהוג. הוריו נפרדו לפני מספר שנים. כל אחד הקים בית לעצמו. ר' מרדכי שומר על קשר חם עם שני הוריו, הוא מכבד את שניהם בכל הכבוד הראוי, כיאה לבן תורה אמיתי.
כעת נקלעה בפניו שאלה לא קלה. אביו ביקשו לעזור לו בעסקה עם פוטנציאל לרווחים נאים. לצורך כך עליו להשקיע סכום נכבד. הוא היה מוכן לעזור לאביו עד כמה שידו משגת. היה לו חסכון נאה בבנק והוא היה מוכן לשבור אותו למען אביו. אך הנה, פלאי פלאים. בעודו מדבר עם פקיד הבנק על פתיחת החיסכון ובאיזה נזק כרוך הדבר, הטלפון השני מצלצל. לאחר שזיהה את המספר של אמו, הוא מתנצל בפני הפקיד ומרים את השפופרת.
"כן, אמא"…
"מוטי, אתה יכול לעשות לי טובה?" אמו נשמעת לחוצה מעט. "אני זקוקה להלוואה".
"כמה?".
היא נוקבת בסכום, שהוא, מה לעשות, כמעט זהה לסכום שעמד להעביר לאביו. "אתה מבין?", היא מתגמגמת, "אני זקוקה לכסף לצורך השיפוצים בבית החדש".
אכן, לאחר שנישאה לא מזמן ליהודי יקר אבל עני ואביון, נפל עליה עול כספי לא קטן. בעלה החדש יעץ לה לפנות לבנה טוב הלב, אולי יש ביכולתו להלוות לה את הסכום בתנאים נוחים.
ר' מרדכי נקלע עתה למצוקה. הוא אינו יכול לתת אותו סכום לשניהם. שאלה גדולה עומדת בפניו. למי לשמוע, לאביו או לאמו? הוא הכיר את דברי הגמרא (קידושין דף ל"א ע"א) "שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך", אך גם שאלה נשאלת שם – "נתגרשה, מהו?" האם חייבת בכבוד האב כל עוד היא נשואה לו, אך אם התגרשה – השתנו הנסיבות. 'מה הדין במקרה דנן, למי זכות הקדימה?' שואל ר' מרדכי את עצמו ואינו רוצה לפגוע באף אחד משני הוריו. נבוך היה ר' מרדכי מאד ולא ידע להשית עצות בנפשו. כמה ימים עברו עליו במבוכה קשה, צער ודאגה.
כעבור מספר לילות חלם חלום מוזר. אשה קשישה בלתי מוכרת ניגשת אליו ואומרת: "אני רואה על פניך עננת תוגה ועצב. אתה מתלבט בשאלה שנראית לך קשה מנשוא. אינך יודע כי על המדוכה כבר ישב אחד מגדולי הדור שיחיו, ובירר את הדברים עד תומם בספר שנקרא 'חדר הורתי'. השג את הספר או גש אל המחבר ושאלו לפסק ההלכה".
"מעולם לא שמעתי את שם הספר ואין לי מושג מיהו מחברו".
"המחבר הוא הגאון רבי אברהם גניחובסקי, מראשי ישיבת 'כוכב מיעקב' טשעבין בירושלים", השיבה האשה. "הוא גדול מאד בתורה וכל דבר שמברר הוא אליבא דהלכתא".
"מנין לך כל זאת?" שאל ר' מרדכי בפליאה את האשה המסתורית.
"אני אמו, וזהו ספר שהוציא לעילוי נשמתי", ענתה ונעלמה…
כשהתעורר משנתו זכר את כל הפרטים. לתדהמתו הרבה נודע לו לאחר בירור כי הגר"א גניחובסקי זצ"ל אכן חיבר ספר בשם "חדר הורתי" לע"נ אמו, והשאלה שהטרידה את מנוחתו נידונה (בשינוי פרטים) בספר בהרחבה ובטוב טעם הלכה למעשה!…
(מאת: הסופר הרב יאיר ויינשטוק שליט"א, גיליון אהל מועד – לעלוב)