השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מדוע אסור ליהודי המשכיר את תנורו לגוי לקבל לאחר הפסח לחם שאפה הגוי בתנורו בפסח? • הם מותר ליהודי להשכיר תנור לגוי כדי שיאפה בו מצות בפסח? • ומדוע אסור לתת כסף לגוי ולומר לו שיקנה בזה חמץ לעצמו? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן ת"נ סעיף ד' – סעיף ו' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
גוי שאפה חמץ בפסח בתנור של יהודי, לא רק שאסור ליהודי לקבל מאותם ככרות שהגוי אפה בפסח ואפילו לאחר הפסח, אלא אפילו מעות דמי האפייה, גם אסור לקבל, כיוון שאסור להשתכר באיסורי הנאה, ואומר המ"ב, אפילו שהגוי אפה של בידיעתו, אסור, ואומר השו"ע, שאם כבר קיבל מעות, מותר לו להנות מהם, ומבאר המ"ב, שהדין הזה שאסור להשתכר מאיסורי הנאה, זה רק דין לכתחילה ומדרבנן, ועוד שהרי הוא לא נהנה מהחמץ עצמו ולא מחליפי החמץ, אלא החמץ גרם שיהיה לו משכורת.
יש מי שמתיר ליהודי להשכיר את התנור שלו לגוי, ע"מ שהגוי יאפה בו מצות בפסח, ואז מותר לו להשתכר מאותה אפייה, וצריך להתנות עם הגוי שיאפה בו מצה, וגם אם בסופו של דבר הגוי אפה בו חמץ, מותר ליהודי להשתכר מדמי הככרות, ואין זה משתכר מאיסור הנאה, שהרי היהודי לא מרוויח כלום מאפיית החמץ, כיוון שבכל מקרה הגוי צריך לשלם לו עבור שכירות התנור, בין אם אפה ובין אם לא אפה.
אסור ליהודי להשכיר את ביתו לגוי כאשר השכירות היא בפירוש שהגוי יכניס שם חמץ, שהרי הוא משתכר באיסורי הנאה, אבל אם משכיר לגוי ע"מ שיגור בביתו, והגוי מכניס שם חמץ, מותר, כיוון שמשכיר לו בסתמא.
האיסור של משתכר באיסורי הנאה, הוא רק כאשר היהודי משכיר לו סמוך לפסח, אבל לא לפני כן, וי"א, שגם שלשים סמוך לפסח נחשב סמוך לפסח, ויש בזה איסור של משתכר באיסורי הנאה.
מותר לבעה"ב לתת דינר לעבדו הגוי, ולומר לו שיקנה בזה אוכל, ואע"פ שיודע שקנה בו חמץ, אבל לא יאמר לו צא ואכול, ואני פורע, כי אם יאמר לו כך, החנווני שנותן לו את המזון נחשב כשלוחו של בעה"ב, ואז מכיוון שמזונותיו של העבד על בעה"ב, נחשב כאילו בעה"ב עצמו נתן לו מזונות, ויש בזה בעיה.
אסור לאדם לתת לגוי כסף ולומר לו, לך תקנה לך בזה חמץ, ואפילו שהגוי לא עבד שלו, אסור, כיוון שזה נראה כמו שהוא עושה את זה על פיו, שמכיוון שליהודי עצמו אסור לקנות חמץ בפסח, אסור לו לומר לגוי לקנותו, אבל מותר ליהודי לומר לגוי, תקנה לך חמץ בכסף שלך.