קו.. זכות! // בנימין חינקיס
הוא שעות בממתינה, וזה דחוף, הוא לא יכול לשניה להעבור לשיחה שלי???
מאת: בנימין חינקיס
היה זה באחד הערבים, עת נדרשתי לידיד בצורה דחופה. "נדרשתי בצורה דחופה" – הוי אומר, למשימה אותה יכול היה רק אותו ידיד למלא, והיא נדרשה לביצוע עוד באותו הלילה. למעשה, סיכמתי עמו מבעוד מועד כי אכן יבצע את המשימה במהלך הלילה; אך סיכמנו שהפרטים הסופיים יעברו כאשר יתבררו. השעה היתה 10 בלילה לערך, כאשר התבררו פרטי המשימה, והרמתי אליו טלפון בפעם הראשונה. חייגתי את המספר שלו כדי לעדכן אותו בפרטים, אך נעניתי בצליל המתנה. הוי אומר: האיש משוחח כעת עם מישהו אחר. לגיטימי.
המתנתי כמה דקות, ומכיון שכאמור המשימה היתה דחופה, חזרתי וניסיתי בשנית. המענה היה שוב, הצליל המקוטע של 'ממתינה'. בלית ברירה נאלצתי להמתין עד שניסיתי להמתין בפעם השלישית. והפעם, לא תתפלאו, שוב היתה ממתינה.
שעה חלפה(!) והמכר שלי עדיין בממתינה. אני כבר מתחיל להילחץ (בניגוד לטבעי). המשימה הפכה מ'דחופה' ל'דחופה ביותר' – והאיש עדיין אינו עונה. חצי שעה נוספת חלפה, הנסיונות שלי לתפוס אותו ממשיכים אף הם, אך אין קול ואין עונה. בעצם, יש קול, קול תקתוק הממתינה, שמעיד על כל שהאיש בחיים, משוחח בטלפון, אך בפועל אינו עונה.
"לפחות שיענה לי רגע ויגיב" – חשבתי לעצמי במרמור, "הוא רואה שאני רודף אחריו כל כך הרבה זמן. הוא יודע שהמשימה עליה דיברנו, חשובה מאוד עבורי ודחופה לי ביותר, אז, במטותא, שיתנצל רגע בפני איש שיחו, ירים רגע את השפופרת יגיד לי מתי הוא מתפנה, וזהו. מדובר במענה של שניה, כך לפחות אדע היכן אני עומד ביחס למשימה".
אלא שהאיש מתעלם ממני לחלוטין. אינו מגיב, אינו עונה, אינו חוזר ואינו מעדכן. לצערי, לא היה לי כל טלפון אחר של האיש, כי אם הנייד שלו, ובו, כאמור, רק 'ממתינה' כל הזמן. התקדמנו אל תוך הלילה, השעה כבר 2 לפנות בוקר. המשימה שלי כבר במצב 'בהול', ועדיין הנ"ל בממתינה. אני מנסה 'לשבור' את הראש ולנחש עם מי הוא יכול לשוחח כל כך הרבה זמן. קרוב משפחה מחו"ל? עורך דין? הוריו? הבנאדם משוחח כבר 4 שעות ללא הפסקה, הטלפון מורה בוודאות על אינספור נסיונות התקשרות שלי אליו, אך האיש מתעלם – כאילו כלום.
בשעה 3 בבוקר אני פורש. פורש לשנת הליל מתוך הבנה שהמשימה הדחופה – שהפכה לדחופה מאוד – שהפכה לבהולה – כבר לא תצא אל הפועל הלילה. אני מותיר את ידידי בשיחתו הארוכה-ארוכה, כאשר מידה מסויימת של תרעומת מתגבשת בקרבי. באמת שלא יכולתי להפסיד את המשימה, אך בגללו הפסדתי אותה. למה לא ענה לי לפחות? הרים את הטלפון ו'זרק' איזו מילה. מה קורה לו?! – – –
בבוקר, אני מנסה להתקשר אליו שוב. הפעם הוא כבר לא בממתינה, אך עדיין לא עונה. כנראה ישן האיש, לאחר שסיים את השיחה הארוכה-ארוכה שניהל כל הלילה. לעת צהריים, הצלחתי סוף כל סוף לתפוס את האיש. נו, מנחשים מה היה ההסבר שלו?!
חכו, רגע, הוא בממתינה…
לא, סתם, הנה מה שאמר לי: "אולי לא תאמין, אבל קצת לפני השעה 10 , אתמול בלילה, התקשרתי למקום מסוים, אך מרוב עייפות, נעצמו שמורות עיני ונרדמתי ככה, על הטלפון הפועל. לא עזרו כל הצינתוקים שלך, כי לא ראיתי ולא שמעתי אותם. ישנתי כמו 'בול עץ'. לכן קיבלת מענה של ממתינה, כי הקו היה מחובר כל העת, והוא בעצם פעל כך כל הלילה. רק בשעות הבוקר היותר מאוחרות – כשהתעוררתי, הבחנתי בקו הפועל ובשיחותיך הרבות שלא נענו. מתנצל".
נו, לאן התקשר האיש בשעת לילה, כשהוא תשוש מרוב עייפות? באמת לא תאמינו: ל…. 'קול הלשון'!- – –
הארת אגב: לדון ל… קו זכות!
(המודיע)