יום חמישי י"ד באדר ב' תשע"ט
מדוע לא ניתן להתיר את הטלטול בחצר על ידי 'לֶחי' או 'קוֹרה'?
כפי שלמדנו, חכמינו ז"ל התירו טלטול חפצים ב'מבוי' על ידי העמדת 'לֶחי' או הנחת 'קוֹרה' בצידו הרביעי, ולא התירו זאת בחצר רשות היחיד. וטעם החילוק הוא – שבמבוי שותפים דיירים רבים, ולכן לא נעשה בו שימוש לענינים הצורכים פרטיות וצניעות, וממילא אין צורך במחיצה משמעותית בצידו הרביעי; ואילו בחצר, שותפים רק דיירים מעטים, ונעשה בה שימוש לענינים הנ"ל, ולכן נדרש להתרתהּ 'פַּס' ברוחב ארבעה טפחים, או שני 'פַּסים' צרים יותר משני עברי הצד הרביעי (ראה שו"ע לעיל, ב). וכן ניתן להתיר חצר ב'צורת הפתח', המועילה אף באופן שפירצת הצד הרביעי רחבה יותר מעשר אמות.
[משנ"ב שסג, קב, קח ו־קט]
האם ניתן להתיר ב'לֶחי' את הטלטול ב'מבוי' שדרים בו גויים?
כאמוּר, הסיבה להיתר הטלטול ב'מבוי' על ידי 'לֶחי' או 'קוֹרה' היא ריבוי הדיירים השותפים בו. ולפיכך, אין ההיתר אלא במבוי שפתוחות לתוכו שתי חצרות לפחות – בין אם הן ממוּקמוֹת בשניים מצדדי המבוי, ובין באחד מצדדיו – אשר שני בתים פתוחים לכל אחת מהן; ואילו בפחות מכך – כיון שדיירי המבוי מעטים, דינו כחצר.
ובית ששטחו פחות מארבע על ארבע אמות, או בית שאין אוכלים בו, ומשמש ללינה בלבד, וכדומה; וכן פתח שרוחבו פחות מארבע טפחים – אינם נחשבים כבית וכפתח לענין זה. ומאידך, בית של גוי, נחשב כבית לענין זה.
[שו"ע שסג, כו, משנ"ב קב, קד, שעה"צ עא, וביה"ל ד"ה שני, וד"ה ולכל; וראה שו"ע שפב]
באיזה מקרה נחשב בית כ'מסדרון' בלבד?
בהמשך לאמוּר: אם שתי החצרות פתוחות זו לזו – יש אומרים שכיון שניתן לעשות 'עירוב חצרות' לחצרות בפני עצמן על ידי הפתח שביניהן, הרי הן נחשבות לחצר אחת; והוא הדין לשני בתים הפתוחים זה לזה; ויש חולקים בין בנוגע לחצרות ובין בנוגע לבתים; ומכיון שזהו דין דרבנן, יש להקל. ואם אין פתח ביניהם, אלא חלון – לכל הדעות אינם נחשבים כאחד, למרות שניתן לעשות להם עירוב חצרות בפני עצמם.
ואם יש בחצר שני בתים, פנימי וחיצוני, ונכנסים אל הפנימי רק דרך החיצוני – הבית החיצוני אינו נחשב כבית לענין זה, אלא רק כ'מסדרון' של הבית הפנימי.
[שו"ע שסג, כו, ומשנ"ב קג; ביאורים ומוספים דרשו, 85-86, וראה עוד שם]