הרה"ח ר' אהרן כהן
מספר לא מזוהה הבהב על הצג. לרגע הרהר האם לענות או לא, אך כמו באופן אוטומטי נשלחו אצבעותיו והוא לחץ על מקש המענה. "הלו?".
"אני שמח לבשר לך" – אמר האיש שמעבר לקו – "כי זכית בהגרלה היומית שנערכה בין לומדי ה'דף היומי' במסגרת 'ישיבה על קברו'…"
"בהגרלה של איזה יום? – יום שני?" שמע את עצמו שואל.
"כן", השיב הלה אחרי רגע של בדיקה, כשהוא אינו מבין מה כל כך משנה באיזה יום.
אך מיודענו הבין-גם-הבין.
לא קל היה עבורו אותו שבוע, וכך גם באותו יום שני. מחמת עדינות הדברים לא נפרט אף לא ברמז, אך בהחלט קשה להבין מהיכן שאב כוחות שכאלו. היה זה ביום שני סמוך לחצות, כשהוא מצא עצמו עייף גופנית ומותש נפשית, מפורק כמעט לגמרי מהקושי-המטלטל. הוא כבר ראה עצמו אחרי קריאת שמע עובר לעולם החלומות בניסיון לאגור כח ומוח ליום הבא, אך אז הוא נזכר, והצטמרר – – –
'הרי אני יהודי!' – שחזר לי את מחשבותיו אז – 'לא למדתי היום כלום. איך אלך ככה לישון'. כמעט בלי לחשוב החליט לקבוע עובדות בשטח. גמרא מגילה גדולה נשלפה מהארון והוא התיישב ללמוד את ה'דף היומי'. בסיום הלימוד החליט להמשיך עד הסוף כהרגלו, להוסיף דקות מספר לסיכום הלימוד במערכת 'תלמודו בידו', אחר כך המשיך בהנאה במערכת 'ישיבה על קברו'…
"הטלפון על הזכייה בשבוע שאחרי זה, היה עבורי הארה משמיא", שיתף אותי ברגש. "כאילו שלח לי הקב"ה מסר משמים: אני איתך, אני מעריך אותך. תמשיך ותתחזק, תתחזק ותמשיך…"
בתודה ליהודי היקר על גילוי-הלב לתועלת חיזוק רבבות אלפי קובעי העתים לתורה.
לתגובות לכותב [email protected]