משנכנס אדר מרבים בשמחה נוהג בפשטות רק באדר ב' בחודש שבו חל פורים, באותו חודש שהוא לכאורה אדר 'האמיתי'. [כ"כ בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"ב סי' פח), מפני שהוא סמוך לניסן שגם בו נעשו ניסים לישראל, והם ימי ניסים רצופים (וכך דייק מלשון רש"י בתענית כט. עי"ש). וכן כתב בשו"ת תשובה מאהבה (ח"ב סי' שא), וכן דעת מרן הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה פורים פי"ח שם הע' 35), וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"י ס' קה אות ג') וכן נוטה דעת מרן הגרי"ש אלישיב (חשוקי חמד מגילה ו' ב) – ע"פ ביאורים ומוספים, 'דרשו'].
אמנם, יש מצדדים ש'המרבים בשמחה' מתחיל כבר באדר א'. כך זה לדעת מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, ונימוקו עמו: נכון שלדעת הסוברים שאין להרבות בשמחה בי"ד באדר א' (עי' או"ח סי' תרצ"ז), ממילא גם לא קיים 'מרבים בשמחה' בחודש זה – אמנם הרמ"א פסק שיש להרבות בשמחה בי"ד באדר א', וממילא לכתחילה גם קיים 'מרבים בשמחה' באדר א' (דרך שיחה, מקץ).
רבים מצביעים על לשונו הק' של מרן החת"ס זצוק"ל, אשר בשולי תשובה הלכתית (שנדפסה בחלק חו"מ סי' כ') חתם בזה הלשון: "פ"ב [-פרשבורג] כאור בוקר ליום ג' שנכפל בו כי טוב, א' דר"ח אדר ראשון שמרבים בו שמחה לסדר 'ושכנתי בתוכם' תקפ"ט לפ"ק". הרי לנו "תשובת החת"ס" ששמחה נוהגת אף באדר א'.
[יש לציין גם, שאת לשון רש"י ממנו מדייק היעב"ץ שאין דין 'מרבים בשמחה' באדר א', מפרש החת"ס (שו"ת או"ח סי' ק"ס, מובא ב'שערי ימי הפורים') באופן אחר, שלפיו אין לדייק כך].
(ע"פ מאמרו של הרב רפאל ברלזון, מוסף שבת קודש תרומה תשע"ו)
Great, I really like it! Youre awesome